אני זוכרת שקראתי את התגובה הראשונה שלך פה, ופשוט התחלתי לבכות .

כי ככה זה היה לאהוב אותך.. הנורא מהכל כבר מאחורי, אבל אני תמיד דואגת לשמור לך מקום.. (:

אני זוכרת את הוודוי הראשון שלך - אני זוכרת את הצמרמורת שעטפה את הגוף שלי.. אני זוכרת שרציתי לבכות מאושר.

ורוצה לבכות לפעמים מהאכזבה שאני נתקלת בה עכשיו..

אני זוכרת את השיחה הראשונה שלי איתך.. אבל עדיין מרגישה את הקול שלך, מדמיינת את הפנים שלך..הריח הנעים שלך עוד מסתובב לי פה סביב האף..אני לא זוכרת את השיחה האחרונה שלי איתך..כי לפעמים יש דברים שפשוט עדיף לשכוח.

לא בגלל שסיימת את זה רע, פשוט בגלל שחבל שזה נגמר, כואב שזה הפסיק..

אני זוכרת את האומץ הראשון שלי מולך.. מרגש . לפחות מבחינתי..

אני זוכרת את האומץ הראשון שלי מולך. כלכך שונה ומדהים .

אני זוכרת סופסוף את הבגרות הראשונה שלי איתך, המוכנות להיות בוגרת, ולהתמודד עם הדברים כמו שהם..

אני זוכרת את היום שבו התחלתי להיות אחרת, שונה.. אני זוכרת את התקופות הרעות והטובות.. אני זוכרת כי פשוט כל אותן נקודות שציינתי, היו עבורי הכי חשובות ביחס לתקופה האחרונה..

אבל נמאס לי לנטור טינה כביכול, ונמאס לי מהשקט ומהמתח שעובר בין נקודה לנקודה.. אני השתניתי. אני משתנה..

מותר לי ליפול מידי פעם, מותר לי, כי אני מתחילה כמו שתינוק מתחיל ללכת פעם ראשונה .

זה קשה להתמודד עם זה, כי זה לפעמים לא רגיל ולא מוכר. אבל אני תמיד יודעת שיש לי על מי לסמוך . על עצמי . (:

כי גם אני יכולה..

לא קפצתי 10 מדרגות.. בסה"כ 8 או 9 .. אבל אני מאמינה שבסופו של דבר אני אגיע ל10 עם חיוך ענק.

הזמן עושה את שלו, לטוב או לא רע.. אבל אני תמיד מאמינה שבאיזשהו מקום, בכל רע יש טוב..את זה אתה אמרת . (:

אני מאמינה שמתישהו נשב על כוס קפה, ברוח נעימה, ונזכר בתקופות ונצחק עלייהם, אולי נשחזר אותם..אבל הכי חשוב, נשלים פערים - אם נרגיש בכך צורך .

אני מאמינה שמתישהו אני אקח את עצמי בידיים וארד למטה שכ"כ תרצה לראות אותי, ונתחבק ונאהב כמו שרק אני יכולה.

אני מאמינה שמתישהו, ביום מן הימים, אני אעיז לנסוע כמעט שעה בשביל לראות אותך, מה השתנה בך..

אבל בינינו,

רק שהימים האלו יגיעו כבר . (:

לילה טוב..

מלאא זמן לא הייתי פה,

אבל אני סתם קופצת להודיע שיש לי יומולדת היום . (:

- 16 -

גדלתי בשנה . (: