אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך. אני שונאת אותך.

אני שונאת אותך כל-כך. אני שונאת אותך כי נתת לי להרגיש הכי טוב בעולם, אבל ידעת להרוס את זה בדיוק בזמן. אני שונאת אותך כי נתת לי להיות שיכורה מהיחס שלך, ועכשיו שלחת אותי לגמילה. אני שונאת אותך כי גרמת לי להרגיש שאני בכיוון הנכון, אבל עכשיו הזכרת לי שזאת רק פנטזיה שלי. אני שונאת כי גרמת לי להבין שאתה באמת מתגעגע, אבל בעצם זה רק משחק מילים שלך. אני שונאת את עצמי כי הצלחתי ללכת אחרייך כאילו אין עוד אנשים אחרים בעולם. אני שונאת את עצמי, כי אני כל יום מוכיחה לעצמי יותר ויותר כמה פאטית אני יכולה להיות. אני שונאת את עצמי, כי עכשיו הולך להיות שוב מסע כאב. אני שונאת את עצמי בגלל שאני לא יודעת איך להמשיך את זה מכאן. אני שונאת את עצמי כי אולי אני סתם מכניסה את עצמי לסרטים. אני שונאת את עצמי, בגלל שאני לא מצליחה להגיע לרצונות שלי. אני שונאת את עצמי על זה שאני כל פעם מצליחה ליפול ולחשוב שאני אפסית לעומת אחרים.

אני שונאת את החרא מזל שלי, שכל פעם משהו אחר מצליח לגרום לי להיזכר בדברים שאני לא..

אני שונאת את עצמי כ"כ כי זה היה נראה דבר כ"כ יפה ונכון, אבל זה כזה לא. אני שונאת את היום שהיינו צריכים להכיר בכלל, אני שונאת את היום הזה שחשבתי שיש לי בכלל סיכוי.. לאן נכנסתי בגללך? אבסורד.

אמרת לי שאתה לא מניאק זוכר? אז אמרת..עכשיו אני מוכיחה לך את זה. אני שונאת אותך. שונאת אותך. שונאת אותך. שיהיה לך הכי בהצלחה בעולם.

רק תזכור תמיד, שאתה אמרת שאין כמו שנשן בעולם.

אידיוט.

It's gonna take a miracle to bring me back

אני מתה עלייכן. 3>

תודה על כל שניה שאתן מצליחות לגרום לי לצחוק עד דמעות..

אוהבת המון המון המון (:

קשה לי לאהוב אותך, מבלי להצליח לבטא את זה כלפייך וכלפיי האחרים. קשה לי לרצות אותך, מבלי להצליח לנסות. קשה לי לדבר איתך מבלי להצליח לומר לך פעם אחת "אני אוהבת אותך". קשה לי לדבר איתך, לאהוב אותך יותר ויותר, ואח"כ לעצור, כי הריי אני יודעת שבינתיים זה לא מוביל לאף מקום.

אני אוהבת אותך כל יום, יותר מפעם לפעם. כבר הזכרתי פה מלא פעמים מה אני אוהבת בך, זה כבר יהיה חסר טעם. אז בינתיים אני חוסכת בתיאורים האלה שרק עלייך אפשר לשפוך. אני אוהבת בצורה שאני חושבת על כל צעד, כי אני מפחדת להיפגע, להרוס. אני אוהבת אותך בצורה כזאת של חרטה. אני אוהבת אותך ואני לאיודעת כמה זה נכון.

אני שונאת את ההרגשה שאתה מחמיא לי, אבל אני חצי מקבלת את זה חצי לא. אני שונאת את ההרגשה של החוסר ודאות כשאתה אומר לי 'שנשן אני מת עלייך.' אני שונאת את הציניות שנוטפת ממך, אבל בו זמנית עושה לי כ"כ טוב. אני שונאת את זה שאתה רחוק, ואני לא יכולה לראות אותך סתם ככה שמתחשק לי להיזכר בעינייך היפות.

אני שונאת את זה שהכל קרה מהר מידי. אני שונאת החוסר ודאות, את החוסר ודאות ורק את החוסר ודאות. אני שונאת את האנשים הקטנים האלה שמצליחים לערער לי את הביטחון מידי פעם. אני שונאת את האלה שדואגים להגיד לי "אבל את עדיין.." בזמן שאני אומרת להם שאני לגמריי לא.

אני שונאת את ההרגשה שאני מעורבת מבחינת הכל. אני שונאת את ההרגשה שבביצפר אני לא מצליחה להבין מה עובר עליי. אני מפחדת שאני אוהבת אותך רק פה, שאני לבד. אני מפחדת מההתרגשות העצומה שאתה מפתיע אותי סתם ככה באיזה הודעה. אני מפחדת שלפעמים אני עוצרת לרגע, וחושבת שאולי אני בעצם לא..

לא אוהבת אותך.

ואם החששות האלה נכונות, אז מה זה מה שפועם לפניי כל שיחה איתך, בזמן שאני בשיחה איתך, ואחרי השיחה איתך. מהזה מה שגורם לי להרגיש סמוקה רק מעצם המחשבה עלייך.

מהזה אם זאת לא אהבה?

מפה זה מתחיל.