זהירות, יש לי בלוג

בעניין זה ובהמשך לזה. מה שעכשיו גיליתי זה שיש שם בלינק של הפסטיגל אופציה לנגן את זה במהירויות שונות, לאט ומהר... בשני המקרים זה יוצא פסיכדלי.... אם מנגנים את זה מהר מצד אחד, אלה ההפי הרדקור והתמונות הורודות המרצדות בעיניים. אם מנגנים את זה לאט מצד שני, כדאי גם לעמוד על הויברציות הקוליות של מאיה בוסקילה, הזיופים של אגם רודברג, ועל הקול המתכתי של שלישיית פרוזאק, כל אחד מהם פסיכדלי בפני עצמו. מצד שלישי טוביה צפיר בכל מקרה נראה מנותק לגמרי מכל הסיטואציה הזאת. על פי הפרמיירה הפרזנטטיבית (אל תטעו, המופע עולה ב-4.12) מתברר כי את האירוע יסגור ביצוע טראנסי של "כאן נולדתי", פסיכדלי בפני עצמו. כאמור, אני הולך לדרוש חינם.

ועוד מעט תמונות כמובטח, "לא יאומן כי פסטיגל":

מלכות דראג

סטודיו 54

fuck me!

משה דץ ואשתו רוקדים מקרנה יצא לא טוב, כי המצלמה מתקרבת יותר מדי ואי אפשר ללכוד תמונה ברורה.

לא מבין מילה, אוקיי?