אני אספר את הסיפור במלואו רק בפוסט הזה:
את שמה האמיתי גיליתי רק לפני שבוע, כוחו של הרגל הוא לקרוא לה 'החברה הגרוזינית שלי' אף כי שמה הוא מדלן. היא ברחה בחזרה לגרוזיה בהפתעה, ושמה ברז למעסיקים שלה. היא לא החזירה להם את הכרטיס וכל מיני חפצים שאפשרו לה גישה לכל מיני מקומות, ולכן עכשיו הם לא נותנים למחליפה שלה אותם, כדי שגם היא לא תבריז להם, ולא יישארו להם רזרבות. היא היתה עצובה כל הזמן. או כי היא התגעגעה לבת שלה שנשארה בגרוזיה, או שזה דכאון עונתי. המחליפה שלה עדיין במצב רוח טוב. אין לדעת. הקטע הכי נחמד בה היה שהיא תמיד הזכירה לי את מר קו. כי גם אצלה וגם אצלו לא הבנתי מילה מהרטינות שלה, והייתי יכול להבין אותן רק לפי הטונציה שלה ותנועות הידיים שלוו אליהן. אני אתגעגע אליה, אין ספק.