1) מה לעשות אבל התמכרתי לסרטונים מצחיקים ומעניינים. בתור בעל דוקטורט בנושא חשבתי לפתוח בלוג נוסף, חמישי במספר. אבל אני לא יודע איך עושים וורדפרס בעברית (יודע, אבל מסובך מדי, מישהו רוצה לעזור לי?), ולא רוצה לפתוח עוד בלוג בישראבלוג (וגם לא רוצה את בלוגספוט). אז אולי פשוט אחסום את דישי ואשמור את הדחף בבטן. זה לדוגמה חתול שותה מבקבוק, וזה אחד שיונק מכל שד.
2) יש לי עוד המון סיפורים על יחסי העובד(לשעבר)-מעביד שהיו לי או שלא היו לי עם מקום העבודה הקודם, סיפורים שגובלים באבסורד, סיפורים שאני מקבל המוני עצות על איך להתמודד איתם, וכאלה שהיו יכולים לפרנס את הבלוג של ולווט אנדרגראונד בהמון תופינים ותובנות. אבל לא אפרט אותם, בין השאר בכדי לא להצטייר כמתמרמר. אני לא ממורמר יותר מזה שאני מתחיל להיות משועשע מהמשחק הזה שהם משחקים איתי - אני מזומן למקום, מקבל יריקה, מנגב ומחכים מכל אחת נוספת כזו. לא רק מחכים אלא מתחשל.
3) כיף לי בסה"כ לשבת בבית, לקום אחה"צ, להתבטל ולצחוק על כל העולם. שמעתי רק שידידתי קיבלה כמה הצעות עבודה מאוד משתלמות לאחר שכתבה בבלוג שלה שהיא מובטלת, והיא המליצה לי גם לעשות כך. עוד לא החלטתי אם אני עד כדי כך נואש, כי כאמור אני אופטימי מאוד עדיין (וגם משועשע, כפי שאמרתי). אולי יהיה טוב, ואתם יודעים מה, אפזר את הסיסמא: חיי האהבה חשובים לי כעת יותר.
4) ראיתי היום את ביבי נתניהו ועמדתי במרחק של 5 מ' ממנו. נחרדתי לגלות שהוא גבר חסון מאוד, אני גם חושב שהוא נאה ומושך, למרות שבפוליטיקה הישראלית מימין וממרכז אין לו יותר מדי מתחרים חוץ מגלעד ארדן, אופיר פינס ובוז'י הרצוג. התביישתי להגיד לביבי את זה אך אגלה לכם סוד ביבי קטן ואחר: הוא שותה את הקפה שלו ללא ממתיקים, לא סוכר ולא סוכרזית!
* כעת אני צופה בקליפ של שיר היאה לקריוקי.
* יכולתי לפצל את הפוסט לארבעה, אבל לא חבל?