זהירות, יש לי בלוג

עם החברה הכי טובה שלי לא היו לי אף פעם יחסים רומנטיים. היא חברה שלי כי ככה מגדירים חברות על פי הספר. היא חברה שלי ואני בערך החבר היחיד שיש לה. מאז שהיא חזרה מתקופה ממושכת בחו"ל היא לא טרחה לחדש קשרים ולא להתחיל בחדשים. ובתור החבר היחיד, הוטל עלי לאחרונה להיות תומך נפשי בה. האמת שהטלתי את זה על עצמי, כאדם טוב וכחבר טוב, ובהטיל את זה על עצמי הטלתי על עצמי תפקיד של בייבי סיטר הרבה יותר משל חבר תומך. הטלתי על עצמי תפקיד שאולי מספק אותי רגשית כשהוא מטפח אצלי את רגשות החמלה, אבל מתסכל בגלל שאני לא מקבל שום דבר בחזרה. אני לא מצפה לקבל משהו בחזרה מלבד את אותו היחס שאני מעניק, אבל זו בעיה לקבל חום כשאפילו לחבק אותה לא מותר לי בגלל שיש בינינו כביכול "מתח מיני".