ביום שישי בבוקר שדדו את גיא החבר שלי באמצע קינג ג'ורג' שני נרקומנים שצריך לסרס אותם. חטפו לו את הפלאפון ואת הארנק ואת המצלמה הדיגיטלית, אבל הוא היה שיכור מדי מכדי להבין מה קורה לו. ברגע שהוא הבין שגנבו לו את המצלמה הוא התעשת, ורדף אחריהם בזעקות שבר שיחזירו לו את המצלמה. הם אמרו לו שיחזירו לו את המצלמה בתנאי שיביא להם כסף מזומן, והוא ברוב חרדת הקודש שלו למצלמה שלו הוציא להם 500 ש"ח במזומן מהכספומט בתמורה לחתיכת מצלמה דיגיטלית שממלאת את כל עולמו. הייתי מתפרק בשבילו מרוב אמפתיה כי הבן אדם הזה קשור רגשית למצלמה הדיגיטלית שלו יותר משאני קשור רגשית לאמפי3ים שלי.... אחר כך אני בטח אספר את האבולוציה של התלות הרגשית שלו בחפץ הזה וזה עוד יותר יירגש אותי. רציתי לבכות בשבילו אבל אני עצור רגשות בגלל חסכים בילדות. כמה עצוב לי, זה כל כך מקסים ושובר לב!