זהו היום השני שנגמר מהשתלמות שלי בבה"ד.
ועשרות פרצופים מוכרים מהתיכון ומהצבא צצים למולי.
ומה שמוזר בעיניי זה איך שהכל צף בראש.
הזכרונות,השמות,הידע שידעתי.
יכול להיות שזהו חלק מתחושת הירידה בלחץ שעליי.
ומצד שני,אני יודע שהוא רק יגבר בחודשים הקרובים.

הופתעתי לגלות שישנם עוד אנשים שחושבים עליי,ואומרים - סבא!