אני עדיין חיי

אני כבר בשבוע השני של לימודי הפסיכומטרי

אני עובד על להיות בן זוג טוב יותר בשביל החברה שלי.

אני מרגיש שתאים במוח נשרפים מידי יום ועם זאת עדיין מרוצה.

הייתי רוצה לשוב ולצלם שוב.

וכשאני חושב על זה הפסדתי הזדמנות לא רעה בכלל לצלם היום על חשבון הצלחה בלימודים.

ימים יגידו מה הייתה החלטה הנכונה.

והכי מרגיז בסיפור הוא שאין לי אפילו לא טיפה קטנה ומתוקה של מוזה