זהו חורף שונה, קר הרבה יותר מבעבר.

ואני יודע גם למה.

ישנם דברים שהם ידועים לכל אדם בר דעת.

כשזוג נפרד, כל אחד מבני הזוג מקבל זאת אחרת.

הגבר בדרך כלל מתנהג הכי בקלילות אחרי הפרידה בעוד שהאישה נשברת לאלפי חתיכות למשך תקופה מסויימת.

מה שמיוחד בהתנהלות הזאת של הדברים היא, שהגבר שהיה כולו קליל בהתחלה נשבר פיסה אחר פיסה לאחר מכן, ברגעים שהוא לא מוכן אליהם כלל.

והאישה , היא כבר בשלב הזה כבר אוספת את הפיסות שהרכיבו את חייה, עושה סדר בבלאגן ואולי כבר מתחילה זוגיות חדשה.

אני מביט בתמונות של האישה שחלקתי איתה חמישית מהחיים שלי,וקולט שפשוט הלב פועם חזק יותר, מהר יותר, מתגעגע יותר.

מתבלט האם לפנות אליה בכלל, ואם כן , איך?

מנסה לחשוב שוב ושוב, האם זו באמת הייתה החלטה נכונה לסיים את זה.

ועוד מכל כך הרבה סיבות שנראות לי קטנות עכשיו.

אני מנסה לחשוב, האם יש עוד מישהי בעולם שתתפוס כזה חלק בחיים שלי.

וזה לא מאפיין אותי כלל, כי אני רציונלי כל כך ויודע שמעצם זה , שחלקן של נשים בחברה הישראלית הוא יותר מ60% אז כמעט ודאי שיש מישהי שאולי אפילו תתעלה על היפה הזאת.

והלב עושה מה שהוא יודע לעשות, לכאוב, לפעום בתחושה של מעוקה גדולה עם המחשבות.

מסתכל בלוח השנה ובמקום לחגוג איתה חמש שנים יחדיו וכעת זה אפילו היה אמור להיות 5 שנים וחודשיים של קשר שעברנו בו המון.

אני לבד, ומרגיש כאילו חצי ממני נתלש.

החורף הזה קר מידי ......לבד.