אני לא ממש קשור למצעד הגאווה אולי גם נכון לומר, שלא הכי מחובר לקהילה ההומו לסבית.
אבל מהתמונות שראיתי אתמול אני חושב שיש משהו שנורא חסר בפסטיבל הזה, הגאווה במי שהם.
אני רואה את התלבושות, את ההופעות שאנשים עושים לכבוד האירוע.
ואני שואל את עצמי, אלו אותם אנשים שבכל ימי השנה נאבקים לזכותם הבסיסית, לקיים בית, משפחה ולא רק מבחינת התנהגות. אלא גם זכויות משפטיות וחוקיות.
אז השאלה שלי , למה דווקא ביום שבו הם הכי יכולים להרגיש חופשי עם עצמם, מדוע שלא יצעדו ברחובות, שלובים יד ביד, עם בני/בנות זוגם?
זה חסר לי נורא כשאני צופה ברבבות האנשים שחוגגים את היותם מי שהם. אבל בוחרים בצורה שצופה מהצד יכול לפרש את זה אחרת מכפי שתכננו.
ישנה השאלה איך דבר מסויים יראה לצופה חיצוני, שלא יודע מה הכותרת של המאורע.
כמו שאלת החייזר שצופה מן החלל.
ואותו חייזר שיסתכל על המצעד הגאווה, מה יחשוב לעצמו? האם ישאל את עצמו לגבי זכויות הזוגות החד מיניים או שיעסוק בשאלה - מה גרם להם להתלבש בצורה שכה שונה משאר החברה המקיפה אותם?
ואני כמסתכל מבחוץ , לא רואה בצורת המצעד משהו להתגאות בו.
שינוי כיוון אולי יקדם את המטרה של אנשים כה רבים בצורה ראויה יותר.
לכל חברי הקהילה.מטרתכם ראויה.
אך אציע שבשנה הבאה, תצעדו עם אהוביכם ברחובות כאיש אחד,ולא חבורה של אינבידואלים בודדים כל אחד בתלבושתו שלו.