מכיוון שהמחשב של אחי הגדול עדיין תחת השליטה שלי אז אנצל אותה לכתיבת פוסט קצר על הימים האחרונים.

אני שומע את המוסיקה של אחי הגדול ברקע שזה לחזור אחורה נורא בזמנים של המוסיקה שלי.

לשמוע סקוטר ומשינה זה נחמד עד שזה מעלה לי חיוך.

*מוש בן ארי-ואיך שלא*

היה לי ליעם ליום יומיים,היה טוב תודה ששאלתם:)

הייתה מושבה מעניינת המון שיחות,אוכל מדהים במושבה -כתמיד.

הייתה לי שיחה נחמדה עם שיר,אולי אפילו היחסים שלנו השתפרו,לא הייתי רוצה להיות במצב לא נעים עם אף אחד.

המושבה הייתה טובה,יכל להיות יותר טוב אם הייתי מתנהג יותר בנחמדות לאלון אני מניח.

אבל אני חושב המושבה הזאת התנהלה על הצד הטוב ביותר שאני יכול לחשוב עליו כרגע

*אריאל זילבר-ואיך שלא*

בשישי היינו אצל  בספסל של יניב,היה ממש טוב אף על פי שיניב עצמו כמעט ולא היה.

אבל נהנתי נורא עם ניצן ופלג.

גילי ליעם ותמר הצחיקו אותי נורא במהלך הלילה והפועה-אוהד הצחיק אותי נורא עם הבדיחות שלו יחד עם המבטא שלו.

בלילה ישנו אצלי אוריה וליעם בבוקר תלינו דגלים וליעם היה שמן ובמשך היום אני למדתי ובסביבות שלוש בערך אוריה הלך לביתו ואני נשארתי עם השמן שטחן כל הזמן את האוכל שלי! (גם לי מגיע להיות רוכשני וכל מיני שטויות שכאלה...)

בסביבות שמונה ליעם הלך והנה אני כאן יושב וכותב את הפוסט הזה,מנצל את המחשב של אחי הגדול בזמן שאיננו בבית.

נזכרתי במשפט ששמעתי בעבר:

תחייך,אפילו כשרע לך-אחרי הכל,יכול להיות שמישהו יראה את החיוך שלך ויתאהב בך,ואז ישמח אותך