| |
 החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 8/2005
 רק בגלל הרוח אני יושב לי בחדרי האהוב,שומע מוסיקה,מביט בתמונה שלי,עוגי ושנשין. אני אוהב את התמונה הזאתהיא תקועה באמצע ואני ואחי משני הצדדים מחייכים. מוסיקה מרגיעה ויש אוויר נפלא בגדרות,ללא לחות מורגשת לשם שינוי קריר ומתוק. *ארקדי דוכין-חדר משלי* הרוח בחדר שלי עשתה דבר נפלא לפני מספר דקות,היא העיפה עליי ברכות שכתבו לי ליום הולדת ובכלל. זה נפלא לראות את זה דפים מתעופפים בחדר וכולם ברכות,וכול אחת נופלת על ידי,למרבה הפלא כי הרי כל ברכה הייתה במקום אחר. הלהקה שחילקה אתמול את הדיסקים שלה ברוקי מוכרת לי כבר מעבר. *שם טוב לוי ארקדי דוכין ואריק איינשטין-דון קישוט* שיר מדהים וישן,אני אוהב את תחושת הנוסטלגיה הזאת. דפים לפני שנה,ואו זה נראה לפני זמן כה רב מביט שוב בתמונה ההיא,מעולם לא קלטתי כמה תמונה כזאת מקבלת ערך רגשי ברגע שהיא מצולמת. צילומים רגילים לא קיבלו מעולם ערך שכזה אבל ברגע שזה במסגרת ההיא,שניים,שלושה פרצופים בתמונה פתאום הערך שלה עלה בטירוף. מדהים כמה הערך של קשר יורד,אנשים שלפני פחות מחודשיים דיברתי איתם על בסיס שבועי לכל הפחות עכשיו זה חודשי היא כבר לא יודעת להביט ומי שמביט עסוק או רע לו. *יזהר אשדות-מה תאמרי * תמיד השוו את האדם למכונה בילדותי (שנמשכת) אחת יעילה ומשתפרת עם הצורך ,אבל עכשיו גם עולה הנקודה של השחיקה. יש אנשים שטוענים אותי,מוסיפים אנרגיה ואז אופטימיות היא לא משהו שאתה צריך לבחור בו אלא דבר שבא מאליו. כמו רוח הרפתקה ושובבות . ועכשיו אני חושב לעצמי,יותר מידי אנשים,חלק טוענים והחלק מרוקנים. לא הגיע הזמן שאפרד מהמרוקנים?
רשימות מלאי יכולות להועיל עכשיו. הרוח חולפת על פניי,משחקת בשיער. חיוך עולה על הפנים,לא כזה נורא אלא פשוט יש לשקול שוב דברים מסויימים.
*החברים של נטאשה-פרדי על הבוקר* הו פרדי,התגעגעתי אלייך מה יהיה ? מה יהיה? עוד מעט 18,הזמן בורח וכדי שאלמד לנצל אותו כראוי.
יום ראשון -28/12/05 יום ראשון של הפרו האמיתי. הבלוג יהפך לפרטי בגלל שיש אנשים לא רשומים בישרא שמנצלים את הכתוב בבלוג. יש לי כוונה לתת גישה לקוראים ואנשים שאני אוהב אז תתחילו להזרים אליי דרך האיסיקיו או מסנג'ר או טלפון את המשתמש שלכם עם הסיסמא
דרך אגב,זה פוסט מספר 1000 שלי (רק למען ידעו ויזדקנו)
| |
|