| 9/2005
ישראפאב בדיוק סיימתי לאכול שווארמה ושיפודי פרגיות במושבה לפני שנכנסתי אל הפאב,רציתי לחוש איך זה בפעם הראשונה שלי כבתור בן 18 להיות בתוך פאב ואולי אפילו לשתות ולהכיר אנשים (בדגש גדול על להכיר נשים מעניינות)מריץ בראשי מנגינות אהובות וחושב על השירים שכתבתי במושבה בזמן שחיכיתי לאוכל שלי,בזמן שהמחשבות עוברות ראיתי את השלט של הפאב החדש שפתחו לאחרונה והחלטתי להיכנס,הסלקטור לא עשה בעיות (למרות שממש רציתי להגיע למצב שבו "אאלץ" להראות לו שאני אכן בן 18) ואפילו שאל אותי אם הייתי איתו ביחידה בזמן השירות הצבאי שלי. עונה לו שלא הייתי איתו בשירות,ואף עדיין לא התגייסתי,נפרד ממנו לשלום וממשיך הלאה. ברגע שאני עובר את הסלקטור אני קולט את המוסיקה שבפאב,רגועה שכזו,לא פאב של מוסיקה רועשת,אלא בעלת אופי רגוע כמו שאני רגיל אליה בחדר שלי בביתי. מביט מסביב,לוח מטרה על קיר ושני בחורים משחקים אחד נגד השני בקליעה בחצים ובנות זוגם מביטות אליהן בצחוק גלוי על זה שהם באמת מנסים להרשים אותן בעזרת "כישורי הקליעה שלהם". מסיט את המבט הלאה,השיר מתחלף,ואני אפילו מזהה אותו,זה השיר-Man Alive - Say What You Want
חושב על כמה השיר הזה מוצלח ועושה לי לי טוב בלב,ממשיך לסקור את המקום במבטי ובהליכה קלה,רואה שלוש בנות נאות מראה יושבות עם בחור אחד בעל מראה ארנבי וגוון אדום למדי. מביט בו,חושב שזה בחור שהיה מצליח עם בנות יותר לו היה קולט כמה הן מנסות לתפוס אותו. מתיישב ליד הרביעיה הזאת בשולחן יחסית צמוד,שומע מידי פעם את הצחוק שלהם,את החיוכים שלהם ואת השיחות בנוגע למשחק כדורגל שהיה בין שתי קבוצות שלא התעניינתי כל-כך לשמן. פתחתי את התיק שלי והוצאתי את מחברת הכתיבה שלי,אותה מחברת שמשמשת לפעמים כבלוג חיצוני כשיש צורך בכך. לאחר שפתחתי אותה,סימנתי דף והתחלתי לשרטט את הקורה במקום,את תמונת הרביעיה שעל ידי בחיוכים וחיבוקים מידי פעם,שרטטתי אותם במילותיי ומחשבותיי. פוסט נוסף,כך אמרתי בקול לאחר שסיימתי. הבחור בעל המראה הארנבי כנראה וקלט מה קורה וקם עם מישהי והלכו לקומה למטה,החלטתי שסיימתי את הערב שלי להיום,הפאב היה נחמד,מוסיקה איכותית ומושבה קדמה לכול. קמתי מהכיסא ,אחלתי לשתי הבנות שנותרו בישיבה שיהיה להן ערב מקסים ושישמרו על עצמן.אחת מהן ביקשה ממני את המספר שלי,רשמתי לה על קופסאת גפרורים ואמרתי לה ששמי הוא סבא ונפרדתי ממנה בחיוך. ירדתי במדרגות ובטעות נתקלתי בבחור והבחורה בזמן שהתמזמזו או משהו אך הם לא התייחסו,מיד לאחר שעברתי אותם ראיתי שלושה גברים הולכים לכיוונם במהירות מבשרת רעות,המשכתי הלאה אל המוזג של הפאב ואמרתי לו שהולכות להיות צרות כנראה ושכדי שיהיה מוכן לכך,הוא מיצמץ אליי,הביט אל מי שאמרתי לו שכנראה ומחפש צרות ואמר לי:או שתשתה או שתלך. הלכתי,לקחתי את החפצים שלי ויצאתי מהפאב,הסלקטור הזמין אותי לפיינטבול בשבוע הבא,אמרתי לו תתקשר אליי כדי להזכיר לי. הלכתי אל עבר החנייה ושם הוצאתי את המפתחות,לחצתי על השלט-סגרתי את אזעקה ופתחתי את דלת הנהג,נעלתי מיד את הדלתות בנעילת ילדים. התנעתי את המנוע ונסעתי משם לחוף,לשכוח מהצרות שעברתי,שעכשיו אני עובר,שאני אעבור בעתיד
ובמהלך הנסיעה חשבתי על השיר Semisonic - Secret Smile
והבית-
Nobody knows it but you've got a secret smile And you use it only for me Nobody knows it but you've got a secret smile And you use it only for me
So save me, I'm waiting I'm needing, hear me pleading And soothe me, improve me I'm grieving, I'm barely believing now, now
זהו קטע קישור נוסף ליצירת הפתיחה של הארנב האדום-ישראפאב
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=59601&blogcode=2497109
| |
|