|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 11/2005
מולי *Twelfth Of Never - Shade of Grey* יצאתי החוצה חיפשתי את אותה אחת שאתמול נתנה לי פרח,סתם כי התחשק לה. ההליכה ברחוב שלי תמיד גורמת לי לחשוב בצורה מעגלית,כנראה בגלל שהשכונה בנוייה במעין עיגול משונה. שיר עצוב מתנגן לי בראש,עושה לי תחושה נעימה בלב. הרחוב שלי נותן הרגשה שלווה נורא כשמהלכים בו בשעות הצהריים החמימות. אוויר נעים,נטול ריח של גזי פליטת מנוע,אשר חשים בעיר בצורה כה בוטה.
העצים נראים בריאים יותר לאחרונה,יכול להיות וזה בזכות מגעו המרפא של הגשם,ואולי זה רק בגלל הדמיון שלי
מביט בתמונת ליבי ודמעות מופיעות בעיניי,וקולות קטנים של אושר יוצאים מגרוני. כל כך טוב לי איתה שזה מפליא אותי. שלווה נעימה עוטפת אותי מאז שאני איתה. עונג שכזה שפשוט גורם לי להיות מחוייך מהרגע שבו היכרתי אותה. והחיוך לא יורד משפתיי בשנתי. *Estatic Fear - Chapter IX* מפליא אותי כמה זמן עבר מאז שהלכתי כמו שצריך . אני אתקן אתזה, אני אחזור להרגלים טובים מפעם.
אני אמצע עבודה,אתאמן בחדר כושר שוב,ואולי אבל רק אולי אשתלב שוב בצופים שאני נהנתי מכך כל כך.
יש לי דחף לקחת את התמונה שלך ופשוט לשים אותה למולי ולישון מולה.
| |
|