אני בתוך בית,מדבר עם אחי ואני מדבר איתו ואז נכנסים שתי דמויות המתחזות לקרובים שלי.

רק שהם למעשה מאין פרדי קרוגר (פרדי בא לשחק איתך...)

ואנחנו רבים ואני נועל את עצמי בתוך חדר על מנת שלא לפגוע בהם .

והם מנסים לגרום לי להרוג אותם ולפגוע בחברים שלי.

וומיד אחרי שאני נועל את עצמי בחדר הדלת נעלמת כאשר אני מביט עליה ואז אני רואה מאין שדים שאני בטוח שעומדים לפגוע בי.

אז אני תוקף אותם,במקום כלשהו אני יודע שמדובר באנשים אמיתיים אבל האשלייה כה חזקה שאני לא יכול להימנע מלתקוף ולפוגע בהם.

במודעות עמוקה יותר אני יודע שאותם שדים מנצלים את התקיפות שלי להראות כמה אני מסוכן וכמה צריך להרוג אותי.

בשלב מסויים ואחרי הרבה פעמים שכבר חלמתי את הסיוט הזה אני מבין שכל המכות שלי פוגעות בחברים שלי וכל פעם שהדלת נפתחת לאשלייה אני צועק במטרה לכפות על האשלייה להיעלם.

זה חלום קשה מידי.

קמתי עם סימנים אדומים וחום בכל הגוף.

אני שונא סיוטים.

אני די בטוח שהפעם את הצעקה החזקה בחלום אכן צעקתי במציאות.