נמאס לעזוב את הכל.

לאוהב אותך זה לשלם בכאב

ואנחנו שניים,ובטח לא לבד...

אני כל הזמן מתפלא מחדש מכך שאני ממשיך לשוחח על אותם דברים עוד.

עוד מעט מקצוע נוסף יאבד וכן הבא בתור

אין עצב אין דאגות

מי שמאמין שאפשר להרוס,חייב להאמין שאפשר לתקן.

פוסט שטות שכזה,סתם כי אני רוצה לכתוב ולא יודע על מה.

חלום על תמונות שלי איתה  ולצפות בהם יחד עם האופל.

ארוחת סיום פילוסופיה בחדר שלי.

מה הולך בראש שלי?