|
 החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 5/2006
פרדי על הבוקר *פרדי על הבוקר* התגעגעתי אלייך,מאוד. השאלה שתמיד חוזרת -מה יהיה? מה יהיה?
לשכב בחדר,חלון עם תריסים פתוחים,אור נשפך פנימה ונותן לאוויר לזרום בכל הבית.
ח'צקונים זה דבר מפדח כל כך. במיוחד כשזה בין הגבות (אבל לפחות אפשר עדיין להודות על כך שזוהי בעיה כל כך שולית) מה יהיה? מה יהיה?
הופעה של ארכדי,לפני חודשים -לפני שני זה היה,לא כך?
ריקוד,התפרעות שיכחה בלתי נפסקת של העולם. רק ערפל מתוק שעוטף סביב. קירבה לים זה עונג בלתי יאומן.
אתם שומעים את הגיטרה? מלטפת ,מרגיעה,והקול המחוספס נותן ליווי כך נדמה.
רוצה להמשיך להביט להם בעיניים.
לפני מספר חודשים לא יכולתי להישר מבטי אל העיניים שלהן בלי לחוש אשמה. אני שמח שזה משתנה. יש לי עיניים יפות וחיבוק של אושר מלראות אותי תמיד עושה אותן זוהרות.
אני מחייך לעצמי,כעת באפלת חדרי אשר בו החלונות סגורות והתריסים מוגפים. זיכרון מתוק שבו עדיש רואה אותי ואומרת את שמי בקול. סבא!? סבא! ורצה לחבק אותי. אני אתגעגע אליה כלכך,אני סוף סוף תופס אתזה. לפחות לא מאוחר מידי.
כאשר אני רעב אני תמיד מבטא את מה שלא אמרתי קודם. אזכור זאת בעתיד,בעת הצורך.
יש לי כדורסל וכדורטניס בהישג יד,מישהו מעוניין לשחק? או סתם לרוץ איתי בים?
| |
|