*סיוון שביט-את מי את משקה דמעות*

סיימתי לשוחח איתה שניות מספר לפני שיצאתי להשלים חובות אישיים.

יצאתי בשעה 3:40 מהבית בריצה.

חזרתי בשעה 4:24.

44 דקות של מחשבות קלות,להתעורר.

שוב להיות עצמי,לחוש חורף זורם בעורקים.

חשבתי קצת על מה שהיא אמרה,ועל המהות שלנו.

קניתי עם אחי חוברת אתרי טיולים שיש בהם מקורות מים,אני ארצה לצאת לטייל בהם אולי השנה אפילו.

זיעה מתערבבת עם דמעות של התעוררות.

ריצה נעימה,מהירה,שטח גדול יותר מכרגל.

זיעה נוטפת על הגב.

לרוץ עד למיכאל ולרוץ חזרה אל כיכר הזיתים.

כ5.4 ק"מ לאחר שבוע של מנוחה ועצלנות.

*עמיר לב-אוקטובר*

העברתי ערב מתוק באשקלון והיכרתי מספר אנשים שהצחיקו אותי:)

נעמי שהיא בחורה יפייפיה,אורון,אסף ואף מישהי מתוקה בשם: שריס 

"בתי המשפט לוקחים מהר,מחזירים לאט."

הקופה שלי מתגייסת ביום ראשון,ועוד לתפקיד הזוי כל כך .

"מכיוון ההר הכל רגיל
אוקטובר הטוב עומד להתחיל "

אני שוב ער,שוב חיי.

קיבלתי את חיי עם זרם אדרינלין בדם.