|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 7/2006
ריצת בוקר בין האבטיחים השעה היא חמישה לשש ואני ער כבר מחמש,קורא וחושב על מה שלא הספקתי לומר ולעכל במהלך השבוע המטורף שעבר עליי מבחינת עבודה. סדר היום שלי כלשונו:
קם ב6:20 אוכל עבודה עד 10 חוזר הביתה אוכל סידורים מיטה עד 4 בצהריים בערך 5/6 -מתי שקר יותר חוזר לעבודה עד 9 בערך.
מלפני עשר דקות סיימתי את ריצת הבוקר שלי באמת זה הציל אותי,כל השבוע לא רצתי וזה טוב שוב לחוש את האדמה דוהרת תחת כפות רגליי בעת ריצתי.
במהלך הריצה ניסו לתקוף אותי כלבים ואבטיחים תועים. אך למזלי ולמזלכם עבדכם הנאמן חמק מהם במהירות דרך הפרדסים.
חשבתי על שיר אחד במהלך הריצה של העשרים דקות . צבא של ליבי רוז. מפתיע שהשיר הזה בכלל נשאר בתודעה שלי,לא אהבתי אותו כלל כששמעתי אותו לראשונה. אבל כמו כל דבר,גם דעות על שירים משתנות
בוקר טוב וכעת לארוחת בוקר דשנה ועבודה.
| |
|