| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 7/2006
מילות צבא
רק הלכת למספר שבתות,לא יותר מכך.
לאחרונה אנשים לא נמצאים בשום מקום וזה מפריע לי.
צריך לקבל שוב מספרי טלפון של אנשים,פשוט על מנת לשמוע עוד קולות מלבד את קולו של הבוס שלי *נורא אל נורא*
זה לחזור הביתה בשעה 4:20 מפלמחים,אחרי שנפרדתי מזינגר לתקופת מה.
הצבא לוקח את כולם בסופו של דבר (כמובן שבשלב מסויים הוא יורק אותם כמו שיורקים מאכלים מגעילים).
קצת אורפנד לנד מרגיע אותי.
הזריחה מתקרבת כל רגע.
אני תוהה אם להתקשר אליה,להעיר אותה.
חוזר מספר חודשים אחורה בזמן,תשוקות שונות.
שוב תוהה לעצמי אם יש משהו נעים יותר מלחבק מישהי שאני אוהב בלילה קר.
יהיו נשים רבות בחיי, מעניין אם חלק מהן יצליח להשתוות או להתעלות על שהיה לי כבר.
אני חושב שבהחלט הגיעה השעה לנסות.
סולו של אורגנית,נעים באוזניים.
אלוהים ער בשעת המתנקש?
הייתי מעוניין לדעת אם כן או שמא עייף הוא.
/*שבע-ריקוד הנביא*
זהו ריקוד שגורם לכל הגוף להתקיים באקסטאזה מיוחדת ביותר.
ומחר יש לי אורחות שאינני מכיר,ומן הראוי שאת חדרי אנקה עבורן.
אבל אין לי זין להתחיל לעשות זאת.
שתי בחורות יפות,מלוות בבחור בשם דור.
אחת יעל והשניה אלה .
כמובן שלאחת יש חבר.
זה מצחיק לראות שהתשוקה לא חומקת מכאלה שאין רצון/סיכוי אליהם.
עיניים נעצמות מעצמן,להמשיך עוד רגע אחד קליל.
רציתי לשמוע קול שר כאשר הייתי על יד החוף,להזכיר לי חיבוק על חוף ושירה מתוקה.
אולי אשמע שוב את הקול שר.
מים הים חמים,דוחים אותי מאליהם.
איזה גועל,מים חמים שאינם מרעננים כלל.
כאילו העולם כולו שפך את הביוב החם אל תוך הים בזאת השניה.
או בעצם האפשרות היותר הגיונית-המים התחממו במהלך החום הנוראי של היום .
מתפלל אל אלוה,אין כלום מלבד הקיום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
