| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 8/2006
לנצח
צהריים טובים,אם מישהו קורא את הדברים הללו שנכתבים.
מולי שעון יד זרוק מאחוריי המקלדת,צלחת פלסטיק בצבע כתום עם סימנים של שאריות מן פרוסת העוגה שחתכתי לעצמי קודם לכן.
על עדן החלון קרטון מיץ תפוזים של סופר קלס.
*גותיקה-בוא כסה אותי*
היכרתי את השיר הזה דרך ליבי רוז.
*סופרגירל*
"אתה יכול לדעת על פי הדרך שבה היא הולכת..."
אני שונא שקרים,ביוחד כאשר לשקרן יש כוס ולמעשה זוהי שקרנית.
אור המשתקף בחלונה הקדמי של המכונית הצהובה החונה בחנייה שלנו מסנוור אותי כאשר אני מרים את צווארי.
מוסיקה מרגיעה אותי,העוגה שהכנתי נהדרת,באמת שכך.
אני מתעצבן בכוונה כנראה,לפחות כך נדמה אם אני הוא זה שמעלה נושאי שיחה שמרגיזים אותי .
יש צורך בעל האש
וחיוכים ללא הפסקה
ולטבוע במים,כן לטבוע במים.
אבל אין עם מי.
איפה אותה Supergirl?
*Satellite-Anna Nalick*
הובטח לי טיול תחת כוכבי הקיץ ב20 לחודש.
"רוצח ילדים"
זהו השם המזמן,זהו השם שיקרא אותו מן משכבו.
תמיד מזומן,באותו שם מזמן נורא.
הוא רצח את הילדים בשמו של חלום.
על פי נבואה שקיבל מחברו ומורו.
כוכבי הקיץ נראים כנופלים בעיניי הנצחיות.
עצב שלא ניתן לתאר במילים,במבט קל ניתן להבין.
זה עמוק מבינתי.
דמעות עומדות בארובות עיניי,בגלל אותם כוכבי קיץ.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
