|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 8/2006
המדינה במלחמה,אתה לא מבין?! זהו לא זמן לשמחות *הקוסם האחרון-ויג'לס* השקיעה מעולם לא הגיעה כה מהר כמו היום. בקושי לקום והנה כבר שקיעה מלאה. קולות של מלחמה בקופסאת החדשות. כל אחד אומר דבר אחר,אין פלא שדעת הקהל כה קיצונית לכיוונים שונים. מידי מספר דקות בום על קולי נשמע ברקע,מטוס מגביה טוס,קורע את השחקים.
כל אחד מעניק לסיפור שלו תווית שאינה שיגרתית,מנסה לעורר פרובוקציות. ובזמן הזה,כולם כבר התמכרו לחידושים,לאסונות,לדברים שלא ניתן להתעלם מהם. אבל בעצם,כיום אסונות ופיגועים,מוות מירי וטילים נעשה לנורמה והיכולת לשבת לקרוא בשקט ספר נעשתה לסיפור מרתק.
עבר מתגולל בתוך ספרים שלמים,עוברים בין ים התירגומים לכל הספרות המד"ב והפנטסיה שבחדרי. 6 שנים של סיפרות,אולי יותר,אותם ספרים בחדרי-מרתקים אותי למקומי.
מידי פעם מרים מבט,מנסה ללכוד במבטי את המטוסים החגים ממעל לביתי. וחוזר כעבור שניה לקרוא,כאילו כלום לא קורה.
בחצי אוזן שומע חדשות ,לא שיש משהו אחר לשמוע בטלויזיה בימים אלו. *ESTATIC FEAR-Chapter IV*
מוזיקה מתוקה,מכילה בעיקר צער וכאב. אין שום רוגע במילים הללו,אין מנוחה כאן.
לפני מספר ימים ראיתי אותה לראשונה רוקדת,התברר שהיא רוקדת כמו שתמיד דמיינתי. "Lost in a dream I beheld a maiden dance"
* I WANT TO BREAK FREE*
חוסר חלומות,כנראה משום שאין מספיק שלווה ואנרגיה על מנת לחוות אתזה.
| |
|