| 8/2006
חבק אותי חבק אותי חזק
*חבק אותי-עמיר לב*
מסיבת מתגייסים,שתי דמויות משמעותיות בחיים מתגייסות.
ענבר ואביב,כל כך הרבה היסטוריה בחיי קלועה בהן.
מפרקים באצבעות ידי הימנית מציקים לי מכתיבה ממושכת במקלדת ושעות של עבודה צביעה וניקיון של גדר .
הם רוקדים,משתכרים קלות,מוכיחים לי שרבות השתנה מאז שראיתי אותם לראשונה.
הכל מצחיק יותר כעת,כבר לא כבדים מחוסר היכרות.
6 שנים חלפו כה מהר,לא?
בקושי הזמן שלוקח לי להפיל כוס לרצפה מן השולחן.
"אני לא מפחד לשרוף גשרים"
מחבק אותה,המון זמן שלא חיבקתי אותה,מאז שדיברתי איתה.
אני שמח לגלות שהחיבוקים שלי קיבלו מחדש את התחושה שהייתה בהם פעם.
סנוקר,כן מצאתי לבסוף שותפים לעניין שלי במשחק.
וכן יש לי חברים,פשוט מזיזים טיפה את החוגה ימינה או שמאלה ומגלים שבעצם אני לא לבד.
כמעט 300 מתבגרים,בעצם בוגרי תיכון שחלק לא קטן כפי הנראה הוא בקשר טוב איתי.
אפילו חברי.
חבק אותי,חבק אותי חזק את אומרת.
אני נזכר בעמית,בצהריים של יום כלשהו,בזמן שהפוך עוד היה קיים והסנטר היה המקום למפגשים.
ברגע נצחי שנלכד לעד בזיכרוני,כאשר קמה ממושבה ופשוט הלכה אליי והשתוקקה לחיבוק. ניתן היה לראות זאת בכל נים ונים שלה.
וחיבקתי אותה,לא חיבוק רגיל,אלא מאלה שאני יודע שבאמת עוזרים.
אלה שבאמת מחבקים,עוטפים-ככה קראה להן לוסי.
החיבוקים שלך,הם משהו מיוחד,עוטפים,לא במובן של לחנוק אלא במובן של לעטוף,להגן לדעת שהכל יהיה טוב יותר.
כעבור מספר דקות התנתקנו אני ועמית מהחיבוק,ראיתי שהיא חשה יותר טוב,למען האמת גם אני חשתי יותר טוב,אולי בחיבוק ההוא קרבנו אחד לשני יותר מכפי שהיינו בעבר.
אינטימיות מסויימת שלא נעלמת.
מצחיק איך קשרתי קשרים בלא להיות מודע,לגלות שאנשים שלא חשבתי עליהם כלל כה שמחים לראותי,כמו תגובתו של מנדלסון ופרטיגו.
לקול שנעלם מהחיים שלי לזמן מה,לא משנה כל כך הרבה דברים בנתיים.
יכול להיות שרק משנה הרגלים.
ברגע אחד הכל נמוג,לא?
יש כל כך הרבה זכרונות מהשנים הללו,של התיכון אני מתכוון.
רוצה אני להודות למעורבים בחיים האלה שלי ,במהלך 12 שנים ראשונות של חיי שבנו את האופי שלי,ואת 6 השנים האחרונות הללו,שעיצבו אותי למי שאני רוצה להיות.
זיכרון נוסף קופץ לראש.
אני והיא יושבים ברכב שלי מחובקים,לא עוזבים נושמים אחת את צווארו של השני.
חשק עצום לבטל את מחסום הזמן ולהישאר לעד ככה,בתחושה של הזדהות מוחלטת.
*בום על קולי בשמי הלילה*
"סבא חבק אותי! חבק אותי" היא צעקה לי
עיניים תכולות מתוקות איך אפשר אפילו לחשוב שלא לרצות לחבק אותה?
בזמן לימודים,בלחש נעים אומרת :"אני לא יודעת מה אעשה אחרי שתעזבו"
מקולה ניתן לשמוע שהדגש הוא עליי,היא באמת לא ידעה מה תעשה באותם רגעים כאשר אעזוב את התיכון לטובת העולם הרחב יותר.
באותו ערב שמעתי את חבק אותי ,של עמיר לב.
חזרתי בדיוק ממסיבת הגיוס של מי שהייתה עבורי הידידה הכי טובה שלי .
זאת שחלקתי איתה כמה שנים נהדרות,ענבר.
היא ואביב מתגייסות ביום שלישי ה15/8-שזה שלישי הבא/קרוב.
היא נעמדת למולי,מחייכת,בפליאה קלה.
הרבה זמן שלא ראתה אותי,במיוחד בצורה שכזו-בביתה באווירה כה שמחה.
פושטת זרועותיה לחבק אותי,אני יודע שזה לא יהיה סתם חיבוק-רואים עליה.
אני עוטף אותה בזרועותיי,החיבוק התחיל,חיבוק אמיתי של ידידות רבת שנים.
ושל געגוע כך אני חש,של שני הצדדים.
בראש מתנגן-חבק אותי חבק אותי חזק.
היא לא אומרת יותר מידי,שהיא התגעגעה אליי,שיש לתקן את זה ולהתראות יותר מבעבר.
הזכרתי לה מן העבר-שהיא תמיד אשמה כי הרי מודבר בה והיא צחקה משום שידעה שזה נכון ובגלל שזהו זיכרון מתוק מן העבר.
הערב הזה,היה חיבוק אחד גדול.
לדעת שאתה רצוי ,לדעת שאתה לא לבד.
וכעת כשאני חושב על זה,אולי בעצם על פני הייתה האמירה-"חבקו אותי,חבקו אותי חזק אמרתי"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
