| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 8/2006
שירו לה' שיר חדש שירו לה' מלאו כל הארץ
עומד למול הגדר,מברשת צבע בידי העטופה כפפת עבודה.
זוהי שעת ערביים,השמש בגבי,חומקת אט אט לצידו השני של הכדור.
כל כמה דקות חושב לעצמי עד כמה אדי הצבע נוראיים ועוד כמה ימים נותרו עד היום הקצר ביותר.
כתמי צבע מכתימים את ידיי,איזה צחוק זה כמעט בתבנית קבועה מראש.
מה שינתק סופית את הקשר שלנו הוא העייפות שלה,בעבר זה מה שחיזוק אותו,כיום היא מה שתרחיק.
אנשים עוברים למול הבית שבו אני עובד במשך כל שעות היממה,מאין מיקום אסטרטגי בקבוצת הישובים שלנו.
אפשר לבצע מספר תצפיות מעניינות כאשר עובדים בעבודה שאני עושה.
למשל גיליתי שאנשים מאמינים שאתר בנייה הוא באמת מקום שכל יום שווה הסתכלות מחדש.
ולעובדים בו אין לתת יחס כלל,הרי הם סתם חלק מהנוף של המבנה .
מידי יום אותם אנשים עוברים כך נדמה.
הדבר קיבל הוכחה כאשר זוג נשים מבוגרות שאלו אותי אם אין אני הולך הביתה אף פעם,זאת לאחר שציינו שהן תמיד רואות אותי באותה שעה של הטיול הרגלי שלהן .
קרניי השמש מעניקות לעורי גוון שזוף יפה,יותר טוב אפילו מללכת לים,לא?
במהלך כל יום עבודה מלא יש לי כ6 שעות של שקט פרטי,משום שאין אף אחד פונה אליי בזמן שאני עובד.
מאין בועה של שקט אישית.
מדי פעם מופרעת על ידי שאלה קצרה של עוברי אורח.
כבר קרה לי ששאלו אותי מי אני והבן/נכד של מי אני.
פעם אחת שאלתי מישהי בעת שחזרה מעבודתה,צעירה חמודה למדי לגבי האם זוהי שיגרה אצלה?
כל יום לחזור באותה שעה-מי יודע אולי יהיה לי עם מי לשוחח.
למרבה הצחוק היא עצרה כאשר היבטתי עליה בזמן שחשבתי לעצמי את כל זאת והייתה בטוחה שאני דומה למישהו שהיא מכירה,כן, אני דומה לכל אחד .
רצה המקרה והפעם הדמיון שלי למישהו מלטביה הוא שגרם לאותה בחורה לעצור ולדבר איתי.
באחד מאותם ימים ראשונים שעבדתי על הגדר עברה בחורה כבת 24 עם עיניים כחולות בהירות כשמיי הצהריים המוקדמים.
אחרי כמה שניות אזרתי מספיק אומץ לומר לה את שאני חושב.
צעקתי אחריה "היי את! יש לך עיניים יפייפיות"
היא מעולם לא הסתובבה לאחור,היא בשלה -מקשיבה לMP3 שלה.
ואתמול עברה למול מקום עבודתי אישה מבוגרת,מספיק מבוגרת על מנת להכיר את שמה של סבתי המנוחה(תהיה נשמתה צרורה בצרור הברכות)
ואותה אישה החלה מדברת איתי,על כך שהיא מעוניינת לצבוע את הגדר שלה ושאלה באיזה צבע אני משתמש והאם אני מגרד את שאריות הצבע הקודם.
כאשר סיפרתי לה שאכן אני מגרד את הצבע הקודם ואת סוג הצבע שבו אני משתמש .
היא ציינה שזוהי המון עבודה והשתמע מהטון שלה שעבורה הדבר יהיה קשה יתר על המידה,ואין מי שיעשה זאת עבורה.
בליבי צעקתי שאני אעשה אתזה עבורה,בלא תשלום,רק שתשיג את הצבע והמברשות.
אך פי ציין בפנייה שזוהי אכן הרבה עבודה אך לא קשה באמת
היא לא ביקשה ממני עזרה ולא שאלה עוד דבר,היא נפרדה ממני בשלום לבבי והמשיכה בדרכה,ואני המשכתי בדרכי-צובע עוד שלב בגדר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
