| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 9/2006
ושוב נסוב תלמיד אל בית מדרשו
*הפס קול של ארמגדון*
השבוע הזה הביא איתו המון דברים נפלאים ונהדרים.
גשם,לימודים בנוגע לג'אגלינג ואימונים.
והיום אחרי יותר מארבעה חודשים,שיעור תלמוד .
אומנם היה זה חומר שלמדתי מזמן עדיין ישב היטב בראשי,הכל נראה ערוך וסדור בראשי .
לפעמים כל מה שדרוש על מנת להשתחרר מאדם שעשה לך לעיתים קרובות רע ולעיתים רחוקות רע*Steven Tyler*-Animal Crackers*
אז עשיתי שיעורים והרגשתי שונה כשפגשתי חברים ,שעד לפני שנה אני הייתי בוגר לעתיד של תיכון על שם יוסף חיים ברנר והם בני שכבות נמוכות יותר,מי'א ועד ט.
והרגשתי שייך,וכעת אני מביט מעליהם כשהם מבטים מעלה לפגוש את מבטי,לא בגלל הגובה אלא בגלל המקום שבו אני נמצא.
השטויות שהם עושים כבר מצחיקים פחות.
כמו ארנב צלוב על עץ ומלחמת עוגות במקום זריקות של בלוני מים מהכיתות.
זה שונה,אתה ממוקם בנקודה שונה בחייך,בעוד שהדאגות שלך כוללות עבודה,צבא,חובות אישיים ועוד.
והם,הדאגה הכי גדולה זה מתי נלמד נהיגה ומה יהיה החומר לבחינה?,האם המורה יאפשר לי לעשות מועד ב'.
אלו נקודות חיים שונות שמפרידות אותנו אחד מהשני,לשבת בדשא ולחפש את בני השכבה שלי מסביב ולגלות שוב ושוב שלא אתקל בהם שוב,לא כאן לפחות.
זה מעציב ,כמעט עד דמעות,כי המקום ההוא איחד אותנו ל4 שנים ברמות שונות.
ארצה לשוב ולהיפגש עימם בעתידי.
לחצתי את ידו,כבוגר של המסלול שלימד,וילמד במשך שנים רבות.
עם מאיות להוכיח את הקשבתי והבנתי בשיעורים,ועם ניצוץ בעיניים ברצון ללמוד מחדש תחת מילותיו המכוונות.
"למקום שאני אוהב לשם רגליי מובילות אותי"
נדרש שיעור ישן על מנת לשוב ולבעור באותו ניצוץ שלא יכבה לעולם.
הרבי שלי,מורי ומלמדי,שלימד אותי מהי רוח חסד וחדוות לימוד.
תודהלך,תלמידך.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
27/9/2006 15:19
בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, בית ספר, דברים מן העבר שרודפים אותי, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום טוב, מאושר, מחשבות, משונה ועצוב, מתרגש, נחמות אישיות, שיחות עם אנשים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
