|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 9/2006
ולפעמים פרידות אינן כואבות כפי שחשבת סטיב ואי מנגן בגיטרה כמו שאחרים נושמים כך נדמה. אני סוחב את עצמי על עייפות שלא נעלמת,העיניים חשות כאילו בכל רגע יעצמו ולא יפתחו שוב. משחק משחקי מחשב שוב,זה מבדר ומעבר את הזמן ,להגיע לשיאים אישיים חדשים. ולטאת נטוויזין שבוהה בי בכל שעות היממה. מחליף מבטים עם עצמי בראי,רואה עיגולים שחורים שמתחילים להופיע סביב ארובות עיניי. הגוף מתרגל שוב לעבודה קשה,ושוב ההתערבות שלי עם עצמי לגביה מוכיחה את עצמה. אני לועס עוד קיסם,קצת מנקה שיניים והרבה מרסק אותם עד דק. וחזרה לפרושיאנטה. הטלוויזה מוכיחה שאין בה כלום מעבר לשעות ריקות של מסך ריק ממוסר. ומקומות ועבודות שיש להכיר ולעשות.
לפעמים התשוקה יחידה של אדם היא לטבול רגליו בים ולצפות בגלים סוחפים אותו לתוך מחשבות ועולם חדשים
המחשבות מרחפות בין ריחות של נאדים גועליים ובין ריחות של פרדסים שאוויר הסתו עושה אותם מפתים פי עשרה.
ושוב אני יושב עירום על כסאי,באור של מנורה ומחזיק את עצמי מלהירדם בישיבה שתפגע בי .
שלוש מחשבות,שמטיילות בראש. גיטרה מרגיעה ומצלמה מרחפת מעל.
סיימנו היום קטגוריה של אדם מסויים כפי הנראה,מי יודע אולי נשוב לכך.
אמר השועל לנסיך הקטן שעל מנת להיות חבר צריך לקשור קשרים. אני מניח שהקשר הזה נפרם עד דק ונקרע היום לחלוטין.
מעניין מה הייתה השושנה אומרת.
| |
|