| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 10/2006
הייתי עם אבא אחי הגדול בים
החששות הקבועים חזורים אליי,כמו שבכל שנה ביום הזה.
זהו הזמן שבו אני תופס,הנה נגמר החודש שלו אני מצפה כל השנה ,בכל שנה.
בכל שנה אני מגלה עד כמה שיניתי מדרכיי,ועד כמה התפתחתי,על פי משוב פנימי וחיצוני שאני מקבל ממקורות השונים.
מחר היום הולדת לעדיש,או שמא עליי לומר היום,כי אני לא יודע מתי בדיוק אסיים את הפוסט.
לא מזמן עברתי למשאף ונטולין חדש,מדהים לגלות כמה זמן הדבר הזה יכול להחזיק אצלך,ועד כמה אתה מתרגל לקחתו לכל מקום,ממש כאילו היה חלק ממך.
אני מרגיש את פקעת הצמר גפן המוכרת של החוסר אדרינלין בגוף.אני מניח שבקרוב אצא לבחוץ ואעשה משהו עם עצמי,השאיפה היא לצחוק כמה שיותר.
אני נהנה לשחק סנוקר ופול,הם מעסיקים אותי היטב ומאתגרים אותי כל פעם מחדש.
משום מה היום נכנסו 54 אנשים לבלוג שלי,ועוד היד נטויה.
ישנם 5 בלוגים העונים לשם העולם מצחיק אז צוחקים,אני הוותיק מכולם.
אני יודע זאת משום שבכל יום בערך ישנו לפחות אדם אחד שמחפש את השם הזה,וזה מתמיה אותי כל פעם מחדש,לא יותר קל כבר לרשום את המספר או משהו?
ישנם שירים שלא מעוררים,וזה עצוב -בשבילם.
*why mommy left us Stephen Lynch*
אז החלטתי להעביר לשיר שיש בו הומור ולעג:)
המצלמה שלי משרתת אותי היטב,ואני מאושר בכך שאני לומד להפיק דברים יפים בעזרתה
השעה כבר 00:06,מזל טוב עדיש:)
בסופו של היום אין מחשבות שמונעות שינה,בסופו של היום אתה נרדם עם חיוך קלוש על השפתיים,יודע שעשית בשביל לחיות
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
