| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 11/2006
עם מלקי ביד
*Air Supply-out of love*
זהו בוקר,אני יודע את זה על פי תחושת הגוף שלי,אני מנסה לזהות מה העיר אותי בשעה שכזו,אחרי הכל ב7 אני לא נוהג סתם ככה לקום בלא סיבה אמיתית.
אוזניי מחפשות רעש שעשוי להוות עבורי סיבה להתעורר (אני מניח שזהו לא צלילו של מטוס העובר את מחסום הקול-הטייסים ישנים עד שעה מאוחרת יותר וחוץ מזה,כבר התרגלנו לישון בקריבה כה גדולה לחיל האוויר שלנו) אני מזהה שקמתי ממשהו שחש כמו הלמות פטישים.
כאלו שאילו הייתי משתכר בלילה אלוהים או לפחות הגוף שלי היו מזכירים לי את החוויה של אתמול בשימוש באנג אובר שכזה אבל לא שתיתי בלילה ולכן זה מעניין לדעת מהו מקור הרעש של הלמות הפטישים,פתיחת עיניים וחיפוש מקור הפטישים צופה החוצה ומאתר את המקור-כן זהו הפועל שעובד פה.
*Of a Wolf And A man*
הרגע נעלם אני שוב נרדם,פשוט כי ווידאתי שאין סיבה שאשאר ער.
זוהי מנגינה שונה,כזאת של להתפרע ולשכוח מהרגשות הסובבים אותך.
השעות טסו,השעה עכשיו היא כבר 17:12 לא כזה עקרוני,אבל זה היה יום מהיר.
עם קצת עבודה כאן וקצת שם להעביר מרצפות ולפתוח את הגג .
אני לא אוהב שכל דבר שאני אומר נלקח בצורה שלא בהקשרה ,זה מעליב ומוכיח על טיפשות .
לפחות עד שאני נרגע ומרשה לעצמי להקל על אותם חכמים כטיפשים שתמיד מתנשאים על פני האנושות (צירוף המילים הללו למשפט מעלים קושי בנשימה)
היום ישנה העצרת לזכרו של רבין,ישנם מרצים אומנים ועוד.
כמעט כמו קוקה קולה בניצנים בתופסת של מרצים ואנשים שמזמן קיבלו את 15 דקות התהילה שלהם בשירותי התקשורת השונים.
*Vincent Diamante*-Cycling*
יעל כתבה שהיא מקווה לראות אנשים שלא באו רק בשביל ההופעות,כי זה כבר ישבור אותה.ניסיתי לחשוב מה אני זוכר מהאדם שנקרא יצחק רבין.
ובכן,לא מצאתי יותר מידי בזכרוני,הדבר היה לפני 11 שנה כשהייתי רק בן 8 ,אין יותר מידי זכרונות שמשתקעים עמוק בתודעתו של ילד בגיל הזה הקשורים לעולם המבוגרים.
אני זוכר את העצרת בהשתתפותו,את קולו שר בטון שאני לא יכול להצביע על התחושות שעורר בי-תהיה ,צחוק,אחווה רגעית? איני יודע קול שונה היה לו אני זוכר את הפנים ואת הקול,ואת הידיעה שהוא נהג לעשן לא מעט ואת הפוסטרים שהמסיתים הכינו וקראו לו נאצי וערבי.
מזמן עברו שנים ורגעים אין ספור,תחושות,רגשות וזכרונות נוצרו והתמוססו .
כשהוא נורה אני בכיתי,כמו כל הילדים שאומרים להם שמישהו מת והם מבינים שהוא היה קשור אליהם ,ואמור להיות יקר עבורם.
כיום כבר לא מזיל דמעות למראה תמונת האדם,כיום הזכרון.
אולי מחשבות חינוכיות שאדחוק לצד האחורי של מחשבותיי בידיעה שאיש לא מוכן להתחיל בחינוך הזה,הכל מתחיל בחינוך אמרו לי מוריי כשהייתי קטן והבנתי עד כמה זה נכון עם השנים,השנה אם אגיע לעצרת ,דבר שעשיתי כבר מספר פעמים בחיי לא יהיה זה רק בשביל האדם,אולי בשביל הזכרון וכנראה מאוד בשבילי -לכל המחשבות שהרצח הזה הציתו בכל מי שהתעכב יותר ממספר שניות בנוגע לרעיון.
רציחת ראש ממשלה,רציחת אדם,חוק טקס לזכרו של רבין,כיכר מלכי ישראל-כיום כיכר רבין.
אני הייתי רוצה לדעת האם באמת השאיר מורשת אחריו,ולא עוד תירגומים נוספים לדבריו כפי שנעשה בוודאי בתנ"ך ובברית החדשה,שלא נדבר על האיסלם בכלל.
אני לא מעלה אותו לרמת נביא חס ושלום,פשוט אדם שבחייו היה אדם ובמותו היה לנציגו של רעיון שכל אחד רואה אותו אחרת.
יצחק רבין,אדם בחייו,במותו-רעיון מופשט
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
