| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 11/2006
ארוחה ערבית
זה החל כמו כל סיפור,באירוע ,זמן ומקום וכמובן איך אפשר בלי -עדים.
או שבעצם זה החל בהיו היה לפני זמן רב או שבכלל החל כמו כל אירוע גדול ומפורסם,בשרשרת אירועים קטנים המשלימים את שטיח הסיפור מחוטים חוטים .
וכמו תמיד הגיבור הוא איננו עיקר נושא הדברים.
זהו ערב ומספר דקות קודם לכן שבתי מאימון מאומץ ולאחר מקלחת נהדרת חייגתי אל הבוס שלי וקבענו שאגיע בשעות הבוקר המחרת ואפגוש בו שם בתחנת הרכבת.
הסכמנו על שעה ועל שזהו התכנון המוצלח מכולם וניתקנו את השיחה,דקות מספר אחרי שיחה נהדרת עם נערה יפה נרדמתי ונחרתי עד לבוקר.
זהו חושך וישנה תחושה לפתע של אותו יובש מוכר ונוראי בפה,אותו יובש ממנו אני סובל מדי בוקר כי ישנתי עם פה פתוח,שוב.
אני פוקח עיניי בזהירות של אנשים הפוחדים להסתנוור מן האור שמחכה להם בפתיחת עיניהם.
השעון נמצא על כסיא,כפי שהשארתי אותו בלילה קודם מביט בשעה ורואה שישנתי שש שעות שינה במדוייק,זה כל מה שדרוש לי בשביל להתעורר כמו בן אדם ,כפי שציינתי בפניה בלילה בעת שיחתנו
אני מתיישב באחד הספסלים שבתחנת הרכבת ,כתמיד אני מחכה לפחות כעשר דקות עד שהיא מגיעה לתחנה,ניחנתי בחוש זמן נהדר אני מציין לעצמי בראשי .
בלא דוחק כלל הולך מן הרכב ויושב ומחכה לרכבת,כך תמיד אני נוהג לעשות.
היא תגיע עוד מעט ויש לי זמן.כך קורה תמיד.
על ידי מתיישבת אישה הלבושה בחצאית ארוכה וחולצה שחורה ארוכה ועליה חולצה קצרה בגוון כלשהו של וורוד,בגדים המזוהים עם יושבי גוש קטיף לשעבר אני מניח.
שמה הוא איריס.
פוקח עיניים ומגלה שהשמש כבר עלתה במסלולה,כיאה לה כבכל יום במסלולה להגיד לנו מהי השעה,לפי המראה השעה היא כ12:30 בצהריים המוקדמים.
הבוס שלי מחפש חנייה על יד סניף הבנק אותו אנחנו מעבירים.
שעות נוקפות והפסקת צהריים הגיעה משום שאם לא נאכל עתה לא נאכל עד שתיגמר העבודה בלילה
הולכים לשווארמה ,ערבים מכל עבר,והמוכר אומר מילים שאיני מבין ,מביט בי ושואל בעברית "מה רוצים?" ,אז כן,שתי מנות שווארמה נקי,ומנה אחת עם סלטים וחומוס.
מתיישב לאכול , המנה נגמרה ,בשר לא משהו אני חייב לציין.
משה האחראי לאזעקה מתיישב על ידי ומדבר איתי ,מזכיר טיבה של כשרות,בריאות הנפש והגוף.
ואני חושב לעצמי,מה עשיתי?!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
