| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 12/2006
40 מעלות
*ככלות הקול והתנועה*
חולצה ומכנס אלגטיים לגופי,בהחלט בגדים שלא גורעים ממראי.
והעיניים עם ניצוץ שונה,חסר בו משהו,אולי אותה להבה של לפני שנה כשרק התחיל קשר.
היום כשנסעתי עם חברים שלי שקטנים ממני בגיל במספר שנים מהתיכון חשבתי לעצמי איך זה שאנשים משתנים כל כך בתקופה בה אני נמצא,בה האידיאלים משתנים והלהבות נעשות למדורות מתונות.
אולי זוהי התקופה בה רובנו נעשים לצבועים מטופשים,בוגדים בכל החלומות שחלמנו שנים קודם לכן.
ואני רואה בעיניי רוחי תמונה,זיכרון של עמרי תוהה האם הוא חושב את אותן מחשבות שציינתי.
הצחוק מאבד מקלילותו,מה התווסף למשא כתפיי בזמן הזה אני תוהה.
עם נר דולק,כמשואת זכרון לילית לכל הבקרים שקמתי ליום חדש עם עיניים ירוקות מאושר ושמחה,אידיאלים שעתידים להתחדד ולהתמתן בצורות כה רבות .
הדרך היחידה בה תוכל להבין את עמדתך בנוגע לדבר כלשהו היא לשאול את עצמך שאלות לגביו.
כשהייתי קטן יותר אני זוכר,חלומות לא חסרו לי.
וכעת?
לילות חשוכים של שתיקה פנימית,בה אין אור וקול בפנים.
לקום מאפלה אחת לאפלה אחרת.
לא של צער,פשוט תהום של שתיקה .
ונחמות קטנות שלא עושות מספיק לטעמי,ומילים40 כתובות שמרגיעות לב דואב.
*אבות ובנים-אביתר בנאי*
"שנישאר לבד,ונשמר לעד"
הלילה קפוא,ועוד מעט תדלק ההסקה,תחמם את הבוקר אך לא את הליל.
כפכפים וגרביים שילוב צמוד.
כי בלעדי הגרביים הרגליים יסריחו.
ומחשבות שעוסקות בדברים טפלים כמו מדוע לא ענו לי בטלפון או לפחות החזירו תשובה.
וכמובן שישנן המחשבות הברורות מאליו לגבי זה.
*Quicksand Jesus*
ונר קטן ,לבן בכוס זכוכית מאיר את לילותי
בני בניה מעלים צחוק של פעם.
וריצה שמעניקה קצת עונג שבת עבורי.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
2/12/2006 04:54
בקטגוריות אימוני כושר קרבי-אסא מלך, בלילה...., בתחושה של חורף, יהיה טוב..., ליבי, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, מבולבל, מחשבות, מרגיש משונה, שוב בבית, תחילת חודש
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
