| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 12/2006
friends
*את מי את משקה דמעות-סיוון שביט*
"אתה שונא אותי עכשיו,נכון? אני רואה את זה בעיניים שלך" היא אמרה ספק שאלה אותי.
לא היה לי כוח לענות לה,הרי במצבה היא לא תבין,ואולי בעצם אולי גם כשהיא פיקחת לא הייתה מבינה מלכתחילה.
אין דרך יותר יעילה לדחות אותי מאשר לנסות לפתות אותי בליטופי לשון על סיגריה בפה.
הזין שלי אינו סיגריה יקירה...
לא תצליחי לעולם לגרום לי להתגרות מהמחשבה שמה שאת עושה לסיגריה את יכולה לעשות גם עליי.
ואלכוהל זורם בך,ואני לא יודע איך להקטין את הבעיות ביתר קלות,הרי את אוספת אותן לעצמך טפין טפין רוסי אחר גרוזני.
כעסתי כאשר עישנת לתוך פניי,את הרי יודעת את היחס שלי לעניין.
התחושת מחנק שלי לא משתנה אם תעשני לכיוון אחר או לא,עדיין זהו חדר סגור בו אני אנשום כל חלקיק עשן שתפזרי.
ואתה,אלכהול עושה אותך אדם חופשי,קצת פחות כבול,יותר ברור.
זה קצת עצוב שאדם שראית בו חבר מתקשר רק בעבור מספרי טלפון,הלא כן?
ערב בירה ללא תחתית,ובחורה שמנסה לבלוע כל טיפת בירה שנמצאת בחבית.
ממש כמו בור ללא תחתית.
כואב הראש ממוזיקה בעוצמה גבוהה מידי ועשן שצורב את עיניים עד כדי דמעות.
כל מה שרציתי הוא לצאת לבלות,ולמען האמת,אני חושב שמלבד שיחה חביבה ביותר וטוסט טוב הערב היה לבזבוז גדול.
על הבוגדנות שלך שמתורצת באלכוהל אין מה לדבר,הכל כבר נאמר.
*עוזי חיטמן-עכשיו התור לאהבה*
הוא והיא חזרו עם צבעים שונים בעיניים,הליבה עדיין מקיפה עצמה בהמון מהתקופה שקדמה לטיסה,אך רואים שהליבה תוססת במשהו חדש,שלא היכרו עדיין.
ולדעתי אף אינם מודעים לכך בעצמם.
חולצתי מסריחה מסיגריות ואלכוהל שלא צרכתי לתוכי מרצון.
שיהיה זה בוקר נפלא לך.
מגיע לך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
