| 12/2006
דבורים.
*Blink182 - Adam's song*
זה היה יום עמוס,מנסיעה לחיפה לטקס צבאי עם המון עומס פיזי-העייפות של הנסיעות הללו.
פשוט להתעלף במיטה.
אני רואה אותו לעיתים רחוקות מידי,באמת שהייתי שמח לו הדברים היו שונים.
הוא סובל בצבא,שביזות של חיילים,וחסרת אכפתיות בגלל שהצבא גרם לו לרצות למות .
וכל מה שחשבתי הוא על ציטוט ישן שנורא אהבתי בזמנו ואני חושב שאפילו איזשהי תנועת נוער שמה אותו כסמל.
"כי לעוררך אני בא, אחי, לעוררך לאמור: שאל, בן-אדם, לנתיבות-עולם, שאל, אי-הדרך, אי?
לעוררך ולהעלות את מחשבתך אני בא; להעלותה ולהרחיבה ולחזקה למען לא תאבד בחיפושיה הקשים." יוסף חיים ברנר-על הדרך.
אני יושב על הספסל מחכה לרכבת שתגיע בעוד מספר דקות,דור מסתכל עליי ואומר דברים.
אדם שאיני מכיר פונה אליי באלו המילים :"אני נכה,מוכר תהילים"
אמא אמרה לי פעם שאם החלטתי שכבר לתת לו את הכסף,לקנות תהילים מיותרים -שהרי רק למול המקלדת שלי כאן ישנם 3 ספרי תהילים שאין בהם שימוש כבר עדיף שלא לעסוק בשאלה האם באמת היה הוא נכה או לא,ויותר מכך האם באמת יש מה להתעסק באותו אדם,העיקר שילך,הוא לא ביקש עזרה או נדבה או תמיכה,פשוט את כספך.
וכעת משניתן לו הכסף אין בך עוד צורכין.
אני יושב ברכבת עכשיו,הנסיעה החלה לפני מספר דקות ,אותו אדם מופיע עדיין עם המקל הליכה של הפצועים והנכים.
אני מביט ברגליו בזמן שהוא הולך,שם לב לכך שאפילו לא טרח לזייף את נכותו.
באותה שניה של הבנה טרח אותו אדם לידע כל אדם בקרון שהוא נכה וכל שיקנה ממנו תהילים יזכה בברכה.
מטריד אותי עד כמה קבצנות ומכירת דברים בטענה שהדבר נעשה כמסחר זעיר ולמען גאוותו של אדם נכה נעשה לדבר מקובל ונפוץ.
בעולם תקין הדבר לא היה קורה.
אני צריך להסתובב יותר עם זינגר.
ולהזכיר לו שפעם גם הוא היה מחייך ,מהלב.
אה כן,26,0301
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
22/12/2006 01:18
בקטגוריות בלילה...., חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום טוב, יום ים, יום שעבר טוב, יותר טוב, כשיש צורך להגיד משהו, מושבה זה טוב&catdesc=בשר זה נהדר:), מחשבות, משונה ועצוב, סתם יומן, סתם, עייף כל-כך, שיחות לילה, שיחות עם אנשים, אופטימי, צבא
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
