| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 12/2006
ברחובות שלנו
*Crash Test Dummies - Mmm Mmm Mmm Mmm*
ישנם דברים מעטים שאני אוהב בתל אביב,מעטים עד כדי גיחוך והעלאת השאלה הברורה מכל-אם אין לך מה לחפש שם,מדוע אתה נוסע לשם פעמים כה רבות?
התשובה מתמקדת אני מניח בכך שבתל אביב אני צובר זמן עצמי,זמן מחשבות לבד.
שכן,כמעט ואיני לוקח אוטובוסים בתל אביב וחס ושלום איני נוסע שם ברכב פרטי.
יש משהו קסום יותר בלגמוע מרחקים בעיר בהליכה.
נכון,הדבר דורש שלא לתכנן כלום אך זה מאפשר לך להיות לבד מרצונך החופשי.
זהו לבד שונה משבלילות החורף הקרים בהם אתה חושק בגוף נוסף על ידיך.
שינשום לצידך ,ירווה את את צמאונך בתחושה של אינטימיות בלילות של ירח מתמלא.
דבר נוסף שאני אוהב נורא בתל אביב ,הוא שרק בתל אביב אני חש שאם אשב שתי דקות בפינת הרחוב או במקום אקראי לחלוטין אתקל בסצנות יום יומיות שתמיד נעלמות מעינינו.
שמורות לעד לצופים המוכנים להמתין ולצפות בהם מתרחשים.
אחת החוויות הנעימות יותר היא לעזוב את תל אביב ולהתיישב במושב הרכבת שמצאתי לבסוף בקרונות.*שוטי הנבואה-מי* תמיד יש את התחושה הזאת בעבורי של אוויר צח יותר במקום בו אני מניח את רגליי בצאתי מקרון הרכבת שלקחה אותי מתל אביב למקומות אחרים.
בדיוק כפי שבשובי מירושלים אני תמיד חש את הלחות הרבה באוויר שאיזור מגוריי.
וכמו תמיד,הדאגות היחידות שלי בחורף היא למצלמה שלא תירטב ,אוכל טוב,ומי לעטוף בחיבוק.
*London After Midnight - Psycho Magnet*
היא שוכבת במיטתי,לבושה בחולצת מאטל מצחיקה
ואני בטוח שאם אמתין טיפה היא תתחיל לנסר את האוויר בנחירות.
אומנם הדבר לא קרה עדיין,אבל יש לאנשים במיטה שלי נטייה לנחור.
*Liquido - Narcotic*
ישנו דבר מקסים בתל אביב,אני קורא לו ציר הזמן.
משום שבזמן שתתהלך ברחובתיה תוכל לעקוב אחרי הזמנים שעברו בה.
לראות את הרחובות הישנים שהפכו זה מכבר לשכונות עוני או יוקרה,תלוי מי חי בהן בזמנו ומי נתן את שמו להיות לרחוב.
יכול להיות שזוהי אחת הסיבות מדוע כל כך קל למצוא רגע לצלם ולתעד בתל אביב.
התחושה של זמן שנקוותה ברחובות העיר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
