| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 1/2007
חתכים מזוייפים מלהבי סכינים
*אוקטובר-עמיר לב*
הגב שלי כואב,מעומס לא רגיל.
תל אביב מלאה באוויר של גשם,שמנחם אותי בזמן שאני שם.
והליכה קלה,באוויר בוקר,כשערפל האיכסה של העיר לא מספיק עדיין להיות עומד ומסתיר.
אנחנו בבניין משרדים,שבו כל אדם שלישי הוא עורך דין,או רואה חשבון.
מטריד איך הם ממלאים בניינים שלמים.
מדהים שמישהו השאיר במשך יותר מ10 שנים מעטפה עם שם וצ'ק בלא שיגעו בה.
כמה הם עיוורים למתרחש סביבם?
בבניין שבו עבדתי היום מצאתי מעטפה,ובה צ'ק שנכתב לחודש לא ידוע בשנת 97,מישהו רוצה ללכת לפדות אותו?
"הנה מגיע המשלוח של הקרמיקה" אמר כך הנהג הטנדר וחיוך נשמע בקולו,שומעים שהוא מת להיפטר מהמשקל הזה מעליו.
פוגשים אותו בשער,משום שלא מאפשרים לנהגים הללו להיכנס בלא אישור לבניין שכסף רב זורם בו,ככה היא דרכו של עולם.
בין משטח של קרמיקות ותקרה אני חושב,אולי בעצם כן נועדתי לתותחנים,אחרי הכל כבר יש לי את כאבי הגב
משטח של תקרה שמתפורר בין האצבעות,לכל הרוחות חשבתי שעם משקל שכזה החוזק יהיה דומה .לפחות בכמות:.
קריר לי כרגע,וטיפה שורפות לי הידיים,כי החיתוך של המרצפות חד ומסוכן אם לא נזהרים..
אני מזדקף במושבי,מותח את ידיי ואת גבי.
מעריך את האימונים שמאפשרים לי להתמיד בשכזאת עבודה,שלפעמים קורים דברים בלתי צפויים והפוכים אותי לסבל מהשורה הראשונה..
בלא לשים לב,את השנה החדשה שלי חגגתי בצורה די פשוטה,לעבוד .ולקחת כרטיס רכבת עם החותמת 1.1.2007 גם זוהי דרך,לא?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
