| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 1/2007
תן שבת ותן שלום
*שוטי הנבואה-נעימה*
שיר ישן נושן וברד המתפזר על חלוני,דבר לא צפוי בעבור מקום שכוח אל כמו ביתי.
בין פרץ לפרץ של גשם מטהר אני חושב על הצילומים המסתתרים בבית הזה,בין אורות וצללים.
כל מה שדרוש להגשמת התמונה בראש היא רגלו של אדם היוצאת ברוגע מן האמבטיה.
אבנטסיה,להקת ילדות,כשפאוור עדיין לא היה בלשון והיה בלתי מוכר עד להדהים.
אני זוכר שאחי הגדול הביא את הדיסק הזה לראשונה לבית,אני חושב שזה היה מרותם ריס שהוא לקח אותו.
הרבה שנים עברו מאז ראיתיו ,אני חושב שיותר מ8 שנים.
לכל הרוחות,הייתי כה קטן בפעם האחרונה שרותם היה אצלנו.
בכלל הילדות שלי הייתה מצחיקה,עם חברי ילדות שהיו חברים שלי ושל אחי הגדול.
תמיד החברים של האחד נעשו לחברים של האח השני אף גם בשלב מסויים.
ואותו יום ירושלמי בהיר שהיה מבריק בצבעיו ובירוק גוויו .
אני זוכר את ריח הזעתר על הבייגלה שקניתי סמוך לתחנת הקמח הישנה
*אני ירושלמי-יהורם גאון-אלבום אוסף*
הנני כאן,צופה בימים רטובים,מלאים בתחושה של משפחה אסופה.
ותחושה של חוסר סבלנות כלפי השנאה העצובה שלה כלפי משפחתי.
דיבורים מטופשים על גבריות ועל לעמוד למול ההורים,בשלב מסויים מבינים שישנם דברים שהוויכוח יעלה לנו יותר מאשר נרוויח.
אם חיכינו שבוע לכך,נוכל בוודאי גם לחכות שבוע נוסף.
אאחל לכם שבת שלום,להתראות בנתיים
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
5/1/2007 18:47
בקטגוריות בתחושה של חורף, ליבי, מחשבות, משפחה, אופטימי, בתחושה של חורף, ליבי, מחשבות, משפחה, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
