| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 1/2007
על חלונות השבטים
*Vicious Crusade - Requiem To Innocence*
זה לקום בבוקר ולהיות מודע לכך ששוב השגתי את השעון,כל פעם מחדש אני מתפלא על היכולת הזאת,להתעורר לפני השעון המעורר.
תוך כדי התכרבלות במיטה מעביר בגדים לכיוון ההסקה,לחמם אותם לפני שאכנס אליהם.
מעטים הם הדברים המפנקים אותנו כמו להיכנס לתוך בגדים חמים בחורף.
שלושים דקות לאחר מכן אני כבר בדרכי לירושלים,נדהם כל פעם מחדש מהיופי של היום שהתחיל.
אני טיפוס שמח מידי וקופצני מידי בבקרים עבור אנשים מסויימים אז אני שומר את מחשבותיי לעצמי בזמן הנהיגה לכיוון העיר האהובה עליי.
נסיעה בכביש בית שמש ירושלים,צופה בתופעה מרהיבה של ערפל ביערות בית שמש לכיוון הדסה עין כרם
למזלי הייתה על ידי המצלמה ולכדתי מספר רגעים
אבי עובר בדיקה ואני צופה בחלונות שגאל המפורסמים בבית החולים הדסה.
מרותק מחלון לחלון,עם היסטוריה מרתקת ביותר.
יש משהו באוויר הקר הזה שמנקה את שלא ידעתי שהיה מלוכלך.
והמון שקט שנמצא בהרים הללו.
במרחק של מספר רגעים,או שמא עצימת עין לרגע ומוצא עצמי בעיר,ברחובות שלא טיילתי בהם זמן רב מידי וגדלתי בהם לפני יותר מעשר שנים.
אני מאושר לגלות שבזכותי הוא הגשים חלום ישן נושן לצפות בחלונות האלה.
ובעצם היה זה חלום שלי גם,מאז שאספתי לאלבום בוליי הקטן מספר חלונות בצורה של בולים,שבט שבט תוהה איך הם נראים במציאות .
אנחנו במעבדה לצילום,הבעלים מנסה את החיישן ואת העינית ,אני מאושר עד הגג ומוצא עצמי מצלם בעדשה חדשה שאבי קנה עבורי.
זה מה שנקרא הבעת אמון אמיתית,לקנות ציוד צילום בעבור משהו שיכול היה להיראות כתחביב חולף,ובעצם כמו שהוא תמיד אומר אני מזכיר לו את אביו שלו.
שהרי אי אפשר לסרב לשכאלה זכרונות בהיפגשם בהווה דרך הבן.
והגלגלים נעים והמכונית חולפת בין המקומות,רגע בבית חולים ובאחר בשכונת ילדותי,מעיר חבר ופוגש חברת ילדות,שכנת ילדות,היחידה שכאשר מכנים אותי בכינוי חיבה אני שומע את קולה כדבר ראשון לכל.
מתפלא לגלות שהיא בצבא,או יותר נכון בגימלים מהצבא.
ועם זאת מאושר לראות אותה,מארחת נהדרת בזמן מחלה אפילו.
ישנם דברים שלא ישתנו כך נראה,בינהם אני מאמין גם חבריי משכונת ילדותי.
המקום שבו אפשר להתרפק על כנפי זכרונות ולגלוש בזרם נינוח של חיים אחרים.
של כאילו לא עזבתי מעולם.
ולחשוב שמספר דקות לפני הפגישה של הזכרונות ואנשים אכלתי במסעדת סימה, צוחק עם אבי ,מרגיש באמת כמו שצריך איתו.
לחוש חברות בנוסף לאהבת אב ובן.
טיפוח הקשר הזה יהיה צעד חשוב ביותר בזמן הזה .
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
8/1/2007 23:45
בקטגוריות מאושר, יום טוב, ירושלים שלי, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, מחשבות על אהבה, מחשבות, מצלמה /בעדשה, משפחה, אופטימי, אהבה ויחסים, סיפורי אב ובן, בלילה...., בתחושה של חורף, דברים טובים שבאים בהפתעה, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, התחלה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
