| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 1/2007
עוגי
אנשים שבעים לעולם לא יכתבו שירה
אנשים בינוניים לעולם לא יגיעו לדבר מה ראוי באמת לזכרון עד.
אם תהיה קטן לפחות יובילו אותך אם תהיה בינוני לא יהיה ממך שום תועלת .
ואם אתה גדול,כנראה ותביא מזור לאחרים
אני והוא יושבים בסלון ביתו,
מרגיש לי שאדם חסר בארוחה המשפחתית שלהם.
מעביר קצת זמן איכות עם אדם שיקר לליבי ,הבחור כבר מכיר אותי שליש מהחיים שלי.
מכובד,לא?
משחקים בפלייסטיישן 2 מעלים אגרסיות אל תוך מסך הטלוויזיה.
זה טוב להעביר זמן איכות עם אדם יקר,במקום בשעת פציעה שלו.
"אני רוצה לצלם תמונה שלכם יחד"
"את לא יכולה לצלם אתזה,הרגע הזה כבר נעלם"
כל פעם מחדש אני חוזר לאותו פרק סיום עונה,סוף סדרה,הסוגר שחותם את הכל.
בצורה כה עדינה וכה יפה.
וכל פעם מחדש אני חוזר לשיר הזה שוב ושוב
*Breathe Me*-SIA*
אני צופה בה מן המרפסת החשוכה,החלון שקוף כמנהג הזכוכית והרשת עליו מקשה במקצת על הראיה הברורה.
אבל לי ולעיני השניה אין הדבר משנה,מעביר את התמקדות שלי דרך החריץ הקטן שדרכו רואים הכל בלא שיפוט ובלא שקרים מציג את עצמי ,כבתור מציצן כחודר לרגע של פרטיות,בעת שטיפת הכלים.
סט המציצן קראתי לסט הזה.
זה קשה להיפרד ממשהו שריגש אותך ,משהו שעניין אותך ברמות שלא חשבת עד כה שיש זה עשוי לקרות.
שהלב צובט ומבקש לחזור אחורה אל המוכר וישן.
אולי לכן אני מצלם כה רבות,על מנת שאוכל ביום שבו עיניי יאכזבו אותי לבסוף לאחוז בזכרונות ביד קשה של התמונה המצולמת.
שתמיד יהיו לי כאן
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
