| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 1/2007
ירושלים שלי
האוויר יותר נקי שם כך אני מרגיש .
אבל כשהגוף רגיל כל רגע להתמודד עם אפר ולחות באוויר לנסות אוויר חדש ישן זה מעייף.
הרחובות אותם רחובות והאנשים כמעט ואותם אנשים שליוו אותי בימי ילדותי השלווה.
הנה שם למעלה ברחוב בן יהודה היו החנויות של צעצועים במספר שקלים ובזכרונותיי אני צופה בי ובאימי מן הצד יוצאים מן החנות,עם עוד צעצוע חדש שבוודאי יתפרק בדרכו לביתו החדש.
והנה כאן ברחוב דרך הדורות ישנה החנות קרן אור,ששם אני מגלה דברים חדשים לגבי עצמי ותחביבי כל פעם מחדש.
וחברת צוות בחנות שהיא יפה נורא,ממשפחה של צילום.
עיניים בהירות ובלונד אמיתי,כראוי לתושבת ירושלים בראשי.
שהרי בירושלים כבר מזמן נקבע הגן האירופאי כדומנינטי.
אדם עם תיק צלמים ומצלמה בידו נחשף לעיניי ושיחה קלילה מתחילה ,לפני שמישהו יכול לעלות זאת על דעתו כבר הייתה חבורה קטנה של צלמים מתרוצצת במדרחוב.
לוכדים רגעים,ושחקן המדבר בשם הקול הנוצרי,עם נכחות עצומה וטון טוב.
משהו שמצטלם היטב.
אדם מבוגר הצריך להגיע לתחנת האוטובוס שלו,פונה אל אישה צעירה,חיילת ליתר דיוק.
היא מבינה את דבריו אבל לא את מצוקתו,את צעדיו הכושלים וממשיכה הלאה ,בחוסר הבנה ,בחוסר התחשבות אנושית.
אני לוקח את ידו ושואל להיכן ,הוא אומר לי להיכן יש עליו להגיע,ואני מתהלך איתו,עונה לשאלתו באמירה הפשוטה שאני עוזר משום שכך אני מאמין שצריך להיות,כי אם לא אעזור עכשיו איש לא יבין מדוע יש לעזור בעתיד למבוגר ולקשיש כאשר אזדקן.
שקלתי לצלם את פניו,אך החלטתי שהדבר יפגע בקשר הקצר הטווח.
אנשים קשישים מצטלמים היטב,משהו בפנים הללו מוצלח יותר.
"אתה צוחק, בתי המשפט
לוקחים מהר, מחזירים לאט
מאוחר אתה אומר, שנינו קמים
רופא ערבי, זמר יהודי
מתחבקים והולכים"
הלוואי וכולם ידעו שלקשיש יש לעזור,וביוקרטיה היא הסיוט וממלכת הפקידים רעי הלב.
הצילום אינו משקר וממחיש כל רגע,את הקבצן העט לטרף היושב במסעדה ברגע מנוחתו.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
15/1/2007 15:36
בקטגוריות ירושלים שלי, יום שעבר טוב, יותר טוב, יום טוב, מאושר, מחשבות, מצלמה /בעדשה, תמונות, משפחה, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
