| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 1/2007
ארוחת ערב
*מוקי -אלוהים*
את עוטפת את עצמך בחלוק לבן,עם ציור של עוגיה עליו ואני תוהה איך עלה בידיך להשיג דבר כה מוזר.
ואני יושב על האסלה במקלחת שלנו עוקב עם עיניי על טיפת מים המחליקה מצאוורך אל עבר כתפך,להסתתר תחת החלוק.
את מחייכת אליי לאות הבנה,הרי תמיד הייתה כימיה עצומה ביננו .
הדברים החשובים באמת נסתרים מהעין וחשופים רק בפני הלב הפתוח לרווחה.
הרגליים קצת עייפות מיום של ריצות בשטחים חדשים ישנים,והשיניים מבקשות להיתפס בבשרך ,לטעום את הטעם האהוב שוב.
אני מעביר מבטי על גופך העטוף בחלוק,מנסה לעלות למול עיניי את שמסתתר תחתיו.
מעביר יד בשערי ,מתפלא שוב על אורכו ועל שהוא עדיין איתי.
בנקיפת אצבע כך נדמה במבט לאחור,הזמן עבר,את בחדרי מתלבשת בשמלה שמחמיאה לפנייך ולגזרתך,מהסוג שגורמת לי לרצות להוריד אותה ממך ולהתענג איתך שוב במיטה.
אנחנו במסעדה אוכלים עם הוריי,זהו ערב השנה שלהם והם הזמינו אותנו לאכול עימם.
ואני בתוך ראשי צועק על אבי שאני רוצה להיות אחד מאותם אנשים שמרשים לעצמם לצחוק בקול במסעדה,להיות רעשני ולהפסיק להתחשב בכול אותם אורחים אחרים שמסרבים להיות מאושרים בקול אלא נאלצים לפחד ולדבר בשקט במסעדה ושנמאס,מהיום אתן לצחוק שלי להתפרץ ואחלוק אותו עם כולם ,גם אם אלו שרואים בזה דבר לא מנומס.
הוא מביט בעיניי תוך כדי אחיזה בידיה של אימי היקרה,אני רואה שהוא מבין את כוונתי ומהנהן,עדות שקטה להסכמה אילמת לא סתם אנשים אומרים שאנחנו דומים, הבן נולד בצלם האב.
עם קירבת הדם ואופי אולי גם הגורל ?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
