| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 4/2007
זכרון וזכרונות
זוהי הפעם הראשונה שלי בטקס על מדים,זוכר את חובותיי.
כלפי עצמי וכלפי שאר תושביי הסביבה.
זוכר את מתנת חייהם שהושקעה כל אחת בצורה יחודית במקום שבו אני גר וחיי.
השמות נקראים אחד אחד,מעלים בי מחשבות.
תוהה אם הדמיון שאני רואה באותם פרצופים לעומת פרצופי מכריי אמיתי או שמא רק דמיון שהמוח כופה עליי בעקבות השמות משפחה הזהים.
השמות מלווים בצלילי נגינת גיטרה וחליל צד,המעניקים צליל מתוק ועצוב של שכול,כראוי לטקס זיכרון.
במקרה אני שם לב שהשיר הקיץ האחרון מתנגן בלא מילים ואני מצטרף בשירה שקטה,מקבל את הכאב בהזדהות לנופלים ולמשפחות.
אני תמיד מוצא את עצמי כואב בליבי ודומע בעיניי בטקסים הללו,אלו שבוצעו כראוי.
כך תמיד חשבתי על הטקסים,באלה שנעשו כראוי תבכה בכי,תתחבר לעצב הזכרונות שעוטפים אותך.
מאות אנשים מקיפים אותך,עוטפים אותך בסיפורם האישי,בשכול ובכאב שהם מכירים עד לנקודה שאתה מתחבר ובוכה.
השמות מגיעים לסיומם,הנוכחי.
שמות של אחי חבריי תמיד האחרונים,אחרוניי הנופלים.
ואני יודע שבעתיד יכול מאוד להיות שיהיו אלה חבריי שיקראו שמותיהם בטקס,מוחה דמעה על המחשבה הכואבת.
השמות מסתיימים לבסוף,אחרי עשרים דקות שבהן לא הייתי בטוח אם אני מנסה לשנן את סיפורם ושמות הנופלים או לקוות שיעבור כבר,כמה מוות כבר אפשר לסבול?
לא דיי כנראה,הרי זה לעולם לא באמת יפסק.
מנחה הטקס קורא לקהל להעמד לכבוד תפילת אל מלא רחמים.
אני קם וחש חום פנימי שקורא לי להצטרף אל התפילה,בקול ולא רק בלב.
הרב גברא הוא שמו,הוא ממלא מקומו של משה פורשפן מאז מותו המצער והמכאיב.
הרב מתפלל ואני חש שאינו קורא ממלוא הלב והרגש.
מילות התפילה יוצאות בקול מבין שפתיי ,כואבות ,מאפשרות לכאב לצאת בצורה מכובדת.
זוהי אותה תפילת אשכבה שהתפללנו על קבר אמו של אורי.
אותה תפילה שבה קברנו דודים,אחים,הורים.
בתום התפילה אני לוחש לצבי מנדלסון ,כמה שאני מתגעגע למשה בימים שכאלה.
זוהי תפילה קשה,לא מבחינת הזכרון,אלא התוכן הקשה שבה.
ואני יודע שדמעה נוספת מבקשת להיפרד מעיניי,ויודע שעל זכרון גיבורים אין בושה בדמעות.
זמרים עולים לבמה,לשאת מילים ולשיר שירי זכרון.
בניהם גם הנסיך הקטן.
שמעלה בי ,ובכולם כאחד עצב גדול.
השנה אני מתחיל את שירותי הצבאי,ומגלה שהכבוד שלי כלפי היום הזה גדל עשרות מונים.
מנחת גיבורים,מתנת חיים.
יהיה זכרונם לעד בליבנו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
