| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 5/2007
החלפת מדים
שעות עבורות,ואני מגיע באיחור לצו התייצבות שלי,יודע שאיש לא ישים לב ,לאיש לא איכפת,זוהי לשכה גדולה ובתכלאס עוד בורג לא משנה לאיש,ככה זה הצבא כיום,ככה היה גם אתמול.
אז הנה אני בשעה 12 וחצי מגיע לזימון של 11 ,נדהם מכך שהרגלים של שנים לא מנעו ממני לאחר .
אז הנה אני מוצא את עצמי יושב ונח ומקבל את המצב בשלווה.
אוכל ונח צופה בדברים נעים במסלולם.
ישנם דברים נהדרים בימים הללו,תחושת חוסר הצורך לעשות משהו,לצפות באירועים נעים.
אני יושב על ספסל,רואה אנשים מזיעים את פחדם החוצה,איזה תפקיד יקבלו?,מה יקרה איתם? לאיפה ילכו?
ואני ?כבר קיבלתי עליי את צער התפקיד שרצו לתת לי.
המוסיקה באוזניים והמילים הופכות ללחישות בזמן שטריסטניה צועקים באוזניי,תחושה של סרט,צופה בהם מרחוק,תופש את הכל בצורה שונה,וכל השוני הוא שכבר אתמול חוויתי את הפחד,את המחשבה של מה יקרה,ואיזה תפקיד,וברגע שנותנים לך תפקיד רע,הפחד נעלם,אין מה להפסיד.
אני מביט בפנקס הרשימות שלי ,עוקב אחרי המחשבות שלי.
מנסה לנתח את מקורן,את האסוציטציות שלי.
מגלגל שיחה נהדרת עם בחורה מהאיזור,ליז שמה,איך פספסתי בחורה כה יפה ביבנה?
טוב,כנראה מהסיבה הפשוטה שאני לא נמצא שם כמעט.
אז הנה אני כאן,מחכה למחר,ועדיין נהנה מהעובדה שעוד כמה ימים עברו בתחושה נעימה ובנסיעות של מנוחה.
ומחר נחליף למדי חייל האוויר,נעבור לטכני בקרוב.
ואז לא נתראה חודשים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
