ישנם פרוייקטים מבורכים בישרא בלוג,כמו פרוייקט יום דיון על נושא חשוב או החלומות ושאר הדברים הנפלאים שאפשר לכתוב עליהם.

לשמחתי צץ גם פרוייקט מקסים אחר,שלדעתי קצת מתעלה על כל השאר,אולי בגלל שהוא מעורר בי את הרצון להצטרף בניגוד לחלק גדול מהנושאים החמים והפרוייקטים שצצים כאן.

יש לי המון דברים לברך עליהם ,כמו על הבריאות שלי שמפתיעה אותי כל פעם מחדש כאשר אני נחשף למחלות ואסונות למיניהם ,בקול צרוד ובליעת רוק אני אומר תודה למזלי.

אני אוהב את העובדה שאני נתקל במצבים שחלקם לא קלים ואפילו קשים וזוכר את העובדה שכל עוד אני מסוגל עוד להתלונן,זה אומר שאני עוד במצב טוב,כי לאלו שבאמת קשה-אין את הפריבילגיה להתלונן על מה שכן יש להם.

אני אוהב את העובדה שיש לי את היכולת לחזור הביתה מיום קשה ועדיין להיות מודע לכך ,שלמרות כל מה שקרה-עדיין ישנן נקודות אור באותו יום.

אני אוהב את הימים שבהם אני יוצא לטייל והמצלמה שלי מלווה אותי בטיול,מתעדת את צעדיי ,ומשמרת את התחושה שחשתי באותם רגעים נהדרים שבהם צילמתי.

ואוהב עוד יותר את הימים שאני קם לגלות מילות הערכה ואהבה ליצירות שלי.

אני מאושר מהעובדה שמידי פעם נשים מזכירות לי שיש לי לפעמים גם את המזל ואת הרגע הנכון בו אנחנו נפגשים לראשונה,ואם אני ממתין קצת,מתנשקים ודברים קורים.

ואין דבר שיותר מחייך אותי מלגלות שמישהי שרה איתי את מילות השיר בזמן שאנחנו מתחבקים.

ישנן סיבות כה רבות לחייך בעולם שלי ואני לא יודע אפילו איך להמשיך מרוב סיבות.

אז אסיים כאן לבנתיים.

מתוך חיוך

שבחורה מתוקה העלתה על פניי במהלך השעות האחרונות.

וריח תפוזים עומד באוויר.