| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 6/2007
הכל בטירה
*עטור מצחך*
גיחה קצרה,מקווה להנות ממנה כמה שאפשר.
אני כל כך אוהב את התחושה של עזרה לאחרים,לספק להם מזון לגוף ולרוח ,לראות אותם נטענים בצחוק ובמאכל קטן.
"אינני זוכר אם חרזו כך בשיר"
בחורה שעתידה להיות מוכרת לי בשם קרן אומרת לי שיש סביבי אווירה של אדם צנוע,אני אומר לה שכנראה והיא טועה,מהיכרות עם עצמי,וחושב אולי בעצם גם במחשבה הזאת עצמה יש מן הצניעות.
ושמורל ואני מתאימים כמו זוג יונים,ואני מציין בפניה את הסכנה הכרוכה בניסיון לשדך שידוכים,אך בלב מלא משבח אותה על המחשבה.
אני מקפל מהר עוד ארגז לתיבה שתעשה למנת קרב,*יומן מסע*,מרוצה מהעובדה שהזיעה שלי תעניק לאחרים מזון וכוחות נוספים.
"אין ספור שבילים ויציאה,רושם בתוך יומן מסע"
אני לבוש חצי ב',זורק ארגזים לתוך תבנית שתהפך לאחר מכן למשטח של מנות קרב לקרוב למאה חיילים.
מחייך לעצמי,מדמיין טפיחה על השכם של כל חייל לפני שיגש לאכול.
מנסה לדמיין את הפרצופים שלהם לאחר שיראו את הברכות שחלקנו כתבנו להם במנותיהם.
*אביתר בנאי-טיפה של אור*
היא לא מכירה אותי,ועדיין רואה בי אפשרויות של אור,טוב לראות אתזה.
"ירח בים,יעזוב,לסלק את החושך עם טיפה של אור"
הם מתפלאים מהאור שזוהר בעיניי,לא מבינים מדוע אני מתעקש לעבוד כה מהר ובשמחה שכזו.
אולי זוהי השליחות,דבר שלראשונה חשתי זה מספר חודשים,לדעת שאני תורם ונתרם.
ובבוקר אותו יום,ישנתי היטב זה מספר ימים,לא שנת עילפון אלא שנת אמת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
