*אנא בכוח-עבודיה חממה,אהוד בנאי*

כשהייתי קטן חינכו אותי לסליחה ומעבר הלאה לסדר היום ולא להיתקע על הבעיות.

אני מאמין שאלו מהדברים החשובים באמת למערכת יחסים,כאשר שני הצדדים נפגעים בצורה שווה עליהם לומר תיקו ולהמשיך הלאה,לצד הרצון לתקן*אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה*

יש עקרון מנחה מסויים בחיי,שלאפשר לאדם למשך כל חייו את האפשרות לחזור לחיי.

כי מי יודע, אולי בדיוק איתו נמצא גורל אחד מתוך רבים אפשריים ,ואם אסרב לקבלו חזרה לחיי אאבד אפשרויות.

*שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת*

אני רגוע לאחרונה,מקבל את השלווה שנשמתי מפזרת מפנים כלפי חוץ.

מודה על שלוות היום,ועל קדושת העולם.

שבת נהדרת שכזו,אז אני סולח ומוחל לכל מי שפגע בי,לכל מי שחשב עליי רעה.

אני מאזין לתפילת כל נדרי,נדהם כל פעם מחדש מהתחושה שהיא מותירה בי.

אנחנו משוחחים,זה היה צפוי,הרי מדובר בי ובה.

היחסים לא באמת מתנתקים,לרגע מתמתחים וממשיכים מהנקודה שעזבנו.

אז אמרתי לה את שעל ליבי,וזה הותיר אותי אחרי הריב כאדם שלא רב כלל.

שיחה רגילה,כתמיד.

ממשיכים הלאה.

משמעותה של סליחה היא להיוותר בלא רגשות זועמים וכעס על האחר,זה לומר-אני מוותר על כל האנרגיות השליליות האלה לגביך וממשיך הלאה.

ואני חושב שהמעשה הזה עשה לי רק טוב,ואולי גם לה.

ידעתי שלא באמת ניפרד לנתיבי חיים אחרים,טוב לדעת שצדקתי.