*ברקים ורעמים*

עם מבט בשמיים כל בוקר אני מתחיל את היום.

ככה אני כל בוקר אני מחפש לי ענן של גשם,עב קטן שאולי ימלא גחמה של תשוקה טהורה למים מן השמיים.

כל בוקר,בתקווה לשינוי באוויר.

בתקווה לקום לצחוק ולאוויר קר יותר

"לצחוק" כך אמרתי לה כששאלה אותי מה אני רוצה ממנה.

רוצה שהיא תחייך,תהיה מאושרת כי בסך הכל היכן שהיא נמצאת דואגים לכל מה שאדם זקוק לו בשביל להתקיים.

היא נמצאת במקום אחר עם מחשבותיה ,טורפת עשרות מילים וסיפורים פרי דימיונה.

והסיפורים שלה תמיד נוגעים בצורה לא מכוונת למציאות שמציקים לי,מותירים אותי תוהה,מחפש.

מותירה אותי ממתין לחיוכה,למחשבה איך הוא נראה והאם הוא מגיע לעיניה ומאיר בהן ניצוץ מתוק של אור.

"רעמים וברקים" השבתי לשאלה שלא נהגתה בתחילת השיחה.

.