|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 8/2007
אך יום אחד אני משתוקק לים,להליכה מהירה שמידי פעם מתלווה אליה ריצה של חופש. איש של ים,אולי רק שם המחשבות באמת מקבלות דרור.
"אחת היתה שחורת תלתל
עם תכלת ים בעין
ושפתותיה טבולות טל
מתקו, מתקו מיין."
אני מוצא צחוק אחר בחוף,מתוך מעיין השלווה של העולם.
זכרונות מלאים בגלים,בנתזים על בגדיי ופניי. הקיץ ושעותיו המאוחרות משיבות אותי לימים אחרים,נטולי מדים ומלאי חופש. שהייתי ממשיך את לילותיי אל הבוקר,רץ ומשיב נפשי ורוחי אל מנהג שעשה לי כה טוב.
היום רצתי לראשונה זה המון זמן,בשעת צהריים,לפני שהשבת נכנסה. רואה שהשרירים קצת החלידו אבל עדיין יודעים את מלאכתם,ושיש הרבה מלאכה עוד לפניי. כשחזרתי מהריצה אחי ראה אותי ספוג זיעה,חולצה ירוקה בזית הפכה לירוק כהה של זיעה. שאל האם הייתי מרוצה מהריצה,ועניתי שכן,כי זה מחזיר אותי לדרך שאני אוהב.
אני עושה מאמצים כיום לשוב לדרך שנאלצתי להזניח ,לראות את עצמי שוב מחייך בזמן ריצה לצד חבר. חלוקת קשיים,חלוקת צרות,ואפילו להכיר טוב יותר כך.
אולי בעצם יש משהו טוב בחמימות צהרי הקיץ. מפתיע אותי ששמתי לב ליתרון בקיץ בכזו קלות.
אחזור למחשבות המים שלי,ואולי אשוב לשם לבית הימי שלי.
| |
|