|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 8/2007
יתרה מכך אני עייף מלילה די נעים,שכלל בו פיצה ומוזיקה והנעימות של להסתובב בבוקסר מחוץ למגורים. אני חוזר לבית נעים,אוהב,בודק מיילים וקורא הודעות,תגובות כדומה. מגלה עוד נקודה של ריחוק,זה כבר ממש שלב בחיים,של הריחוק. דמויות שהיו קרובות נמוגות,מסתלקות להן. יתרה מכך,אני נעשתי לקושי,שבעבר הייתי לחבר קרוב,למקור עזרה . עצובה לי הידיעה שיחסים לעולם לא ישובו לעבר. במיוחד עם מישהי כה מדהימה. ואני לא יודע היכן להניח את האצבע לסמן,להצביע היכן התחיל הקרע. אולי משום שלא הייתי שם כשהוא נוצר. כי לא חיפשו שאהיה שם באותם רגעים. צריך להרפות,צריך להניח דברים בצד ולאפשר לזכרונות טובים לצוף,אך לא להיצמד אליהם להידבק. כי אז אעשה משהו שלא כדי שיעשה,אבדק ואכאיב בכך. מאין תכונה שכזו,להותיר אותה בתחושה שהיא נפרדת ממישהו שלא היה איתה קודם לכן.
לא נותרה כבר אנרגיה יש עוד המון לעשות כדי לשפר רוצה הייתי לגלות יום אחד שהיא תקרא לי בחיוך שוב.טומטום. נותר רק לקוות
אז אחתום באחת,ואומר לילה טוב כי העייפות מלאת כאב אצלי וזה לא בריא לי,לכם,לה כל הסיפור.
| |
|