| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 9/2007
מהמם,כהרגלך ,התמונות מאוד יפות-שני מסנג'ר
הם קוראים לי אמפרטור ככינוי חיבה,ואני מאותו רגע בו נחשפה המשמעות בפניי,
לקחתי אותו וקיבלתי אותו על עצמי,כמחמאה,כמענק נעים שכזה כשם נוסף.
אני נהנה מהימים הללו,שעוברים בצורה יחודית עבורי,כיום כמו אזרחי,רק על מדים ועם מצב רוח הרבה יותר טוב משבדרך כלל יש לי על המדים.
אני יושב בחדרי,מביט וחושב על המצלמה שלי  לוקח אותה בידי ומתחיל לצלם,ומידי פעם אף יוצאים דברים יפים,מקווה שתהנו מהם אף אתם
לוכד רגעים ,מאפשר לזכרונות שלי להפוך למוצקים,לבעלי מוחשות שניתן לחלוק עם אחרים בלא לטעות בניסוח.
כי הרי,התמונה מראה לכולם את החיזיון שנגלה לעיניי,בלא השקרים של הדעות והמחשבות.
ניתן להתווכח ולטעון שעצם נעילת הרגע-המחמיא,המכער קובע עמדה קבוע של זיכרון.
וכופה את עצמו על הצופה,שנטול כוחות להתנגד למראה,וחייב להגיב בהתאם למראה התמונכפי שהמפרסם רצה.
אולי משום כך עדיף לפעמים לחלוק רגעים של דממה,שבהם אין מן השיפוט וההחלטה כי אותו פלוני הוא כך וכך.
אך מסיבה שאינה ברורה לי עד הסוף ,אני חושב שבנוגע לתמונתו של אדם מבוגר המביט לכיוון לא ידוע,תעלה מחשבות ותהיות.
גורמות לצופה לחשוב,במה הוא מביט,האם זהו עצב או בכלל צחוק שבו אני מבחין בעיניו?
לדעתך אני צודק?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
