קצת אחרי שפקחתי עיניים לבוקרו של יום נוסף ניגשתי לבדוק הודעות,לראות מה התחדש.

אכן קיבלתי הודעה,מבחורה מאוד חמודה ,מאוד מתוקה.

שמרוב התחשבות ישר שלחה לי את הידיעה הזאת ,כי היא יודעת שזה תמיד נושא שחשוב לי,ואולי גם לרוב החיילים.

-הדברים הקורים בבסיס הטירונות שלהם.

ובמקרה שלי ,זה היה זיקים.

אותו בסיס שתמיד היינו בצל הקאסמים,ואפילו נחתנו כמה באיזור אבל מעולם לא בכזה קנה מידה.

67 חיילים שחלקם עשוי להיות חברים שלי ופשוט לא ידוע לי האם מדובר בהם.

מוזר שדווקא בזמן שהיינו שם,הפלוגה שלי לא פחדנו עד כדי כך מהקאסמים,משום מה הייתה לנו את התחושה שאנחנו בטוחים.

טוב,כעת אנחנו יודעים שאנחנו היינו ברי המזל שבהם זה לא פגע.

אולי לבסוף הצבא יעביר את הטירונים למגורי במבנה ולא רק את הסגל של הבסיס.

חיי טירונים,ניתן לבזבוז?

גם כן דרך להתחיל את הבוקר.